בבקשה אני זקוקה לעצה

שלום לך,
דברייך קשים וחייך בתקופה זו לא פשוטים, וגם המשפחה ואמך שהייתה אמורה לתמוך בך אינה יודעת. אני חושבת שאת נשארת עם החבר שלך לא רק מתוך רחמים, יש בכך גם בחירה סמויה מצידך כי כך את נמצאת עם מישהו שאת תופסת כיותר מסכן ממך וזו את שצריכה להיות לו למשענת. איכשהו זה לוקח קצת מהכאב והמסכנות שלך....
את חייבת לשתף מישהו במה שקרה לך במוקדם או במאוחר, את לא אשמה על זה, את לא פגעת באף אחד. היום יש מודעות ולא מטילים אחריות על הקורבן..אולי תשתפי את המחנכת או היועצת או תבקשי להיות בטיפול פסיכולוגי,אפילו תבקשי לפגוש את הפסיכולוגית של בית הספר. גם בלי התקיפי יש בעיות במשפחה ועם אמא תוכלי תמיד למצוא סיבה ראשונית אחרת לפניה לטיפול. אולי אם תרגיש אמון באיש מקצוע, תספרי לו בהמשך.תראי עד כמה עול כבד יירד ממך אך אז תתחיל ההתמודדות האמיתית עם מה שקרה. זה גם לא קל אך בסוף התהליך הקשה ,זה משתלם.
המצב שאת נמצאת בו עכשיו הוא הכי גרוע כי את תקועה בסוד שלך, בקושי להתקרב באמת לאנשים כי תמיד יהיה לך מה להסתיר, רגשות, מחשבות, פלאשבקים ומצבי רוח וגם מבחינה פיזית יהיה לך קשה תמיד אם לא תטפלי בעניין התקיפה. אין כמעט אדם, בן או בת שיכולים לצאת טוב מהסיפור של תקיפה בלי עזרה...את בעצם במצב של טראומה, הפלאשבקים מעידים על כך.
יש גם פניות טלפוניות אנונימיות תחילה כמו לע"רן, אגודת אל"י וכו'.
מקווה שתמצאי את הכוח להתחיל את תהליך השיקום

שלי ורדי