בעיות בלימודים

שלום,
אם הבת לא רוצה טיפול תרופתי, אז שתנסה הוראה מתקנת לפחות שעוזרת להתארגן ומגבירה הרגלי עבודה נכונים שחסרים אצל תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז. בכל זאת אם בעייתה קשה בתחום קשב כדאי לדבר אל ליבה לנסות ריטלין אם לא בבקרים לפחות , אז בעת התכוונות למבחנים גדולים או במבחנים עצמם. תמיד היא תוכל להפסיק את התרופה אם לא מועילה לה או מופיעות תופעות לוואי. הרצון ליטול את התרופה ולנסות אותה לפחות היא גם פונקציה של כמה מוטיבציה יש לה להצליח ולהתגבר על מיכשוליה.

בהצלחה,
שלי ורדי

קראתי את הודעתך והיא נגעה ללבי מכיוון שאני עצמי עוברת את זה עם בני לאחרונה הכל כ"כ טרי אצלי, ולכן אני יכולה רק לחזק את ידיך ולהציע לך לגבי דרכי טיפול שבמקרה שלנו בני עבר את האיבחון במקום שנקרא "דרך מהות", שם גם הוא מטופל כרגע, (הטיפול כולל אימון אישי וטיפול באומניות ועוד..) ומציע לו דרכים וכלים להתמודד גם עם נושא הלמידה וגם עם עוד סיטואציות בחייו.

הילדה בת 17.. מחוננת עם הפרעות למידה. זה ברור לכל מי שמתקרב אליה אבל זו אבחנה מהעבר כי בהווה, היא מסרבת לדבר ומסרבת לשתף פעולה ורק מעיפה אותנו לכל הרוחות. עכשיו, היא דופקת לעצמה את הבגרויות.. למרות שפה ושם היא מנסה ללמוד ומכיוון שהיא כל כך חכמה, ברגע שהיא מנסה, ברור שהיא יכולה (המורים הפרטיים רק מתפעלים מהיכולות שלה להתגבר בקלות ובמהירות על החומר) אבל היא לא ניגשת לבחינות, יוצאת באמצע.. מתמרדת נגד כל שאלה. ובעיקר נהיית ממש אלימה אם מעיזים להציע לה הצעות לעזור לה. סוגרת את הדלת (גם הדלת של החדר וגם הדלת הפנימית..) סוגרת, נועלת, צועקת ולא רוצה לדבר עם אף אחד. אבל, עם החברים שלה היא מתקשרת יפה. לא ניראה שהיא סובלת. היא נראית בעיקר במלחמה עם ההורים, לא עם החיים או עם עצמה. המלחמה, היא עם ההורים ועם הלימודים.אנחנו , ההורים, יוצאים מדעתנו מרוב תיסכול. פשוט תיסכול. מה עושים? דיברנו כבר עם כל הפסיכולוגים שבעולם והעצה הקבועה היא.. עיזבו אותה. רק, עיזבו אותה. גם כן עצה. יש למישהו פה עצה אחרת חוץ מה"עיזבו אותה" הזה? אני אמא שהשקיעה בילדה הזו את כל הנשמה.. עד מתי לעזוב? מה לעשות במקום? אין הגדרה טובה יותר למילה תיסכול.

תודה על ההפניה לדרך מהות. עיינתי עכשיו באתר שלהם ואני מקווה שאוכל למצוא שם מזור מסויים . תודה.