מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- ילדה רגישה ביותרטליה17/05/2011
יש לי ילדה בת 12 ומאז שהעברתי אותה בי"ס כל דבר קטן גורם לה לבכות לדוגמא: בבית הספר אם המורה פונה אליה באיזה שאלה לדוגמא אם היא עשתה שיעורים(ותמיד היא עושה היא גם תלמידה טובה) ישר היא פורצת בבכי המורה אמרה לי שבהתחלה היא לא ידעה איך לאכול את ההתנהגות הזו והיא כבר היתה פוחדת לפנות אליה ישירות בכל מצב. למשל עוד דוגמא: אם נוסעים לביקור משפחה מחוץ לעיר ומגיעים למקום איך ששואלים אותה מה נשמע היא ישר פורצת בבכי. היא טוענת שהיא לא שולטת בזה. עכשיו היא אמורה שנה הבאה ללכת לחטיבה והיא מודאגת אתמול היא ממש בכתה בערב ואמרה שהיא פוחדת שבחטיבה יצא לה גם בכי ויצחקו עליה. הסברתי לה שהיא חייבת לנסות לשלוט בזה וניסיתי לתת לה כל מיני טיפים לדבר עם עצמה בלב כשפונים אליה או נוסעים לאיזה ביקור משפחתי שלא תבכה, אבל זה לא עוזר. היא טוענת שמאז שהעברתי אותה בי"ס (מדתי לחילוני) זה התחיל לה. אני לא יודעת מה לעשות עם התופעה הזו ומנסה לעזור לה להתגבר אבל לא מצליחה. כיצד אתם מסבירים תופעה כזו ממה זה נובע? ומה הטיפול בזה כיצד אני אמורה בתור אמא לטפל בזה.
האמא המודאגת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילדה רגישה ביותר - תגובה
שלי ורדי18/05/2011שלום לך טליה,
המעבר ככל הנראה הקשה עליה, ההסתגלות למסגרת אחרת קשה לה, אפילו מבחינת נורמות התנהגות השונות. אין הסבר אחר, מהמידע שאת מעבירה, אלא אם קרה עוד משהו בחיים שלה.. לילדה לא טוב , היא לא יודעת איך לתקשר את הקושי שלה, לכן היא בוכה, מתבטאת בעצם רק באמצעות הסימפטוס- בכי שמייצג עצב או לחץ גדולים.
חייבים לשוחח איתה על המעבר, האם קשה לה להכיר חברות? האם היא מתגעגעת לחברות הקודמות שלה ויש איתן עדיין קשר? אם יש לה בלבול תרבותי עקב המעבר מדתי לחילוני (למה בעצם? מהי הסיבה למעבר מדתי לחילוני? האם היא רצתה בזאת, האםהתייעצתם איתה או זו הייתה החלטה שלכם כהורים בלבד?) האם היה עוד מעברים כמו שינוי דירה ושכונת מגורים או לעיר אחרת, ביחד עם שינוי בית הספר?
יש יועצת לבית הספר, אני מניחה, ואפשר ביחד איתה להבין מה קורה, כדאי לשבת בשיחה משולשת, את, הבת שלך והיועצת ולנסות באמת להקשיב לה. אם היא לא עונה אז להעלות השערות, יכול להיות שאינה רוצה לאכזב אותך, אז אינה מדברת על הקשיים שלה, לכן את צריכה לתת לגיטימציה לקשיים אפשריים עקב השינויים.. ייתכן גם שבית הספר הזה יותר מלחיץ מבחינה לימודית בהשוואה לבית ספרה הקודם והיא מרגישה שצריכה להילחם על המעמד הלימודי שלה. יש הרבה אפשרויות אך בטוח שלילדה לא טוב ורק אם היא תרגיש מובנת ותרגיש אמפתיה לקשיים שלה, אולי יעבור סימפטום הבכי האוטומטי שבעצם נובע מכך שהיא סופגת הרבה רגשות פנימה ולא מרגישה שיכולה לשתף מישהו בהן.
בהצלחה רבה,
שלי ורדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

