פורום הורות טבעית - יש לך שאלה?

ערב טוב הדר, הנושא של חלומות, דמיונות, סיוטים מאד נפוץ אצל ילדים. על מנת להתמודד עם הדבר בצורה שתהיה חיובית חשוב קודם לתת כבוד לתחושות של הילד, כלומר לא לבטל את דברייו, לא לומר לו-אתה סתם מדמיין ואין מפלצות, אלא לנסות להיות אמפטי לתחושותיו. תחושת הכבוד הזו תאפשר לילד לתת אמון ביכולת של ההורה לעזור.
ובאופן יותר ספציפי-אפשר לנסות "להאניש" את המפלצת-לת לה שם, לבנות סביבה דמות וספור-אולי היא אבדה את הדרך למשל..ואולי היא בעצם מאוד מפוחדת ולנסות לחשוב איך לעזור לה..
אפשר להיעזר בספרים-איתמר והשד הכחול וכלי..
חשוב לנסות לתת לילדה כלים פנימיים-חוסן פנימי דרך דמיון מודרך כלומר לעשות איזשהו תהליך של נשימות והרפייה ולדמיין איך הגוף מתמלא בכוחו ולהמשיך בזה כיד הדימיון. היתרון הגדול הוא בכך שעם הזמן הילדה תפנה לתהליך הזה בעצמה על מנת להתחזק. יש ספר נפלא שנקרא "אור" של מיכל בוקר שנותן כל מיני מדיטציות ותהליכי דמיון מודרך על פי נושאים.
אפשר ליצור "לוכד חלומות" ביחד, ולהניח אותו מתחת לשינה-פרטים תוכלי למצוא באינטרנט
לתת לילדה לשתות תה מרגיע לפני השינה על מנת להרפות את מידת הציפייה מהפחד-תה מליסה למשל יעזור גם להרגעה וגם להרדמות, כמו כן דייסת קווקאר לפני השינה עם הילדה אוהבת.
נסי ותראי איך הולך.בכל מקרה עליך לזכור שזה יכול לקחת כמה ימים. מה שחשוב הוא לא לתת לדבר מקום רב מדי בחיי היום יום.
אשמח לעידכונים
ללילות נעימים ושלווים
טל

שלום לך שמרית, שינה משותפת הינה בחירה.בדרך כלל ילדים המורגלים לישון עם הוריהם,פורשים באופן עצמאי למיטתם, כל אחד בגיל המתאים לו.נכון ששינה משותפת "גובה מחיר" מסויים אך אי באופן אישי מאמינה כי הרווח גדול על המחיר. ישנם ילדים שקשה להם יותר להתנתק וכאשר ההורים בוחרים לשנות את סידורי השינה עליהם להיות מאד עקביים במסר אותו הם מעבירים לילד. אולי אפשר לנסות לשלב בין הדברים כלומר-מצד אחד להסביר לילדה שיש לה מיטה וחדר משלה ולנסות לשאול אותה מה יעזור לה להרגיש טוב בטריטוריה שלה ובכל פעם שהיא מגיעה למיטתכם לא להתעצל ולהעביר אותה למיטתה..ומצד שני לתת לה להגיע למיטתכם, לילה בשבוע, נאמר ליל שבת, בהסכמה, כלומר אנו עושים איזשהו הסכם ביננו וכל צד צריך לכבד את שלו. תתפלאי לראות כמה ניתן להשיג בהסכם שכזה..עדכני איך הולך..
ללילות מתוקים ובהצלחה
טל

שלום לך, גבולות הם עניין מאד גדול בחינוך.הורים רבים חושבים שאם הם שמים גבולות הרי שהם מצרים את דרכו של הילד. אני מאמינה שעלינו לראות גבול כמו "מגרש משחקים"-מקום רחב, בו יש רק קווים אדומים מאד ברורים והרבה מקום להתנסות.ולכן מה שחשוב הם הקווים האדומים עליהם עליכם להחליט, וכל השאר יש לבדוק האם ניתן להתקרב לילד..ובאשר להחלטה של הקווים האדומים-יש להחליט עליהם ולהעביר את ההחלטה לילד. להחליט פישרושו שאין הדבר נתון למשא ומתן, אין דו שיח סביב הדבר, יש החלטה.אם תהיו נחושים בנכם יפסיק לבחון אתכם במקומות בו הוא מרגיש אתכם חלשים ויוכל להפנות את אותה אנרגיה למשחק והנאה.
בהצלחה

אני מסכימה עם טל, בעצתה כי גבולות הם דבר גמיש שנקבע על ידי כל הורה, אבל ברגע שהגבול נקבע, צריך לעמוד עליו בצורה סמכותית שלא משתמעת לשתי פנים. ילדים, במיוחד בקבוצת הגיל הזו, בודקים ובוחנים את העולם ע"י בחינת הגבולות של סביבתם ובמיוחד של המבוגרים. רק דרך הגבולות הם יכולים להגדיר את עצמם, להגדיר את חבריהם, בני גילם, ובמיוחד מה שמעניין אותם, הוא לבחון את המבוגרים, כי הם אלה שקובעים את הכללים בעולם שלהם. לכן, הצבת גבולות היא לא רק דבר חשוב, למערכת היחסים בינכם לבין ילדכם אלא חיוני, כי בסופו של דבר, הילד מגבש את תחושת הבטחון העצמי שלו דרך גבולות שההורים מציבים. גם גבולות נוקשים מדי וגם גבולות רכים ו"נוזליים" מדי - יכולים ליצור ילד חסר בטחון.

בקי מילר- מטפלת ברפואה משלימה לילדים.

הי ליאת,
אני מצטרפת לתשובותיהן של טל ובקי אולם בתוספת קטנה. כאשר מחליטים על גבול חדש בבית מתוך כבוד לילד ראוי ומומלץ לשתף אותו בגבול. הגבול חל על כולם ולא מבדיל ומפלה בין ילדים. כך כדאי שתגידו לבנכם "אבא ואני החלטנו שמהיום לא קמים בשעת הסעודה עד שכולם מסיימים" או "אצלנו במשפחה כל אחד הולך לישון בהתאם לגילו" או כל גבול אחר שחשוב לכם. כדאי שלא יהיו המון גבולות אלא רק דברים קריטיים. זכרי שסדר יום מובנה וברור הוא למעשה גבולות של יום והם מספיק רבים כך שלא כדאי להוסיף המון כדי לא לגרום לילד להרגיש שהוא כבול. בכל אופן גבולות ברורים אכן נותנים לילד תחושת ביטחון. במקביל כדאי לתת לו הרבה בחירה. למשל, "אתה רוצה לאכול חביתה או נקנקיות?" או "אתה מעדיף לחפוף את הראש עם טוש או כוס?" כאן את עדיין שומרת על גבולות ברורים של "חייבים לחפוף את הראש" אבל את מאפשרת לילד להרגיש בוגר ומסוגל על ידי שאת מעניקה לו את זכות הבחירה.
שיהיה בהצלחה
עינת דולב הדס

שלום מיכל, גזים הינם חלק מתהליך טבעי שחווים הילדים, ישנם כאלה החווים אותם בצורה קלה יחסית וישנם כאלה בצורה קצת יותר חריפה.לפני שאתייחס לשאלתך אומר לך שאין לדבר שום השפעה עתידית.
אחד הדברים שמאד מקילים על גזים הוא עיסוי. קחי מעט שמן-שמן שקדים,זרעי ענבים או אפילו שמן זית ומרחי אותו על הבטן,עסי את הבטן בתנועות נעימות אך מעט חודרניות בכיוון השעון מצד ימין לכיוון צד שמאל על מנת להניע את הגזים והצואה החוצה,אם את חשה במקום בו יש הצטברות, התעכבי עליו מעט.כמו כן את יכולה לעסות את מרכז כף הרגל של התינוק, גם כן בכיוון השעון, מספר פעמים ביום.
בנוסף,אם את מניקה ויכולה-אכלי שומר טרי ללא תוספות במשך היום-הדבר מקל על הגזים באופן משמעותי.
בזמן הכאב אחזי את התינוק כשבטנו שכובה על האמה שלך, ואם יש באפשרותך שימרי על תנועה,מומלץ מאד על כדור...
נסי את כל אלו ואם תרצי אני פה לעזרתך
ובאופן כללי-קצת סבלנות והדבר חולף
בהצלחה ולימים קלים
טל

שלום יעל, ותודה על פנייתך.
אני מניחה ששאלתך מתייחסת לחוג או איזושהי פעילות יזומה עם הילדה.התשובה לכך היא כן אולם אני מאמינה שבגיל שנה וחצי אין צורך להשקיע בתכנים מורכבים. חשוב מאד לתת לילד לחקור את העולם בצורה מאד חופשית אך ממוקדת כלומר-יש זמן לפעילות מוטורית-הליכה, גן שעשועים, בריכה וכולי ויש זמן לפעילות עם צבע-בה ניתן להיות פנויים לגמרי על מנת לחוש את הצבע. שילוב של כל הדברים יחד עלול ליצור איזשהו עומס שנראה לי לא רלוונטי בשלב זה.
שיהיו לכם ימים צבעוניים ונפלאים
טל

תודה רבה טל וצום קל..