פורום הורות טבעית - יש לך שאלה?

היי,
קראתי את ההודעה שלך והיה קשה לי להתעלם.
ראשית, נראה לי שטל עזבה את הפורם ואין מענה כאן נכון לעתה... יש מס' שאלות שדי הרבה זמן לא נענו, וגם התמונה שלה הוסרה....ככל הנראה מחפשים מחליפה....
בכל אופן,מה שאת מתארת הוא לא דבר נורמלי, ואל תנסי בכלל לחשוב לכיוון של הצדקה!
זה שהוא לחוץ, מתוסכל, עצבני. לא קשור אליך וכל וחומר לא על הילדים.
הוא זקוק לטיפול באופן אישי. מה שכן לדעתי אולי תוכלי לעזור לו. כאשר הוא מגיע הביתה נסי לתת בבית אווירה רגועה, אוכל חם-תמיד!!! כל יום! והגישי לו כשהוא נכנס הביתה. תנסי כמה שפחות בשלב ההתחלתי לא לבקש ממנו עזרה במתלות בבית. אני מניחה שזה קשה כי גם את זקוקה לעזרה,
אבל התאזר בסבלנות. עם הזמן סביר להניח כי הוא ירגיש טוב בבית ורגוע ואז כל היתר יבוא.
לגבי נושא של אלימות מילולית, פיזית. אל תקבלי את זה אפילו לא "במקצת" כפי שאת מתארת. כל דבר קטן העצימי אתו והתייחסי בצורה עיקבית. אין מצב כזה של השפלות. לדעתי בפשוט לאחר שהילדים הולכים לישון והבית רגוע ובעלך אחרי אוכל נסי לדבר איתו(לא בתוקפנות)
ולהסביר לו שהדבר לא מקובל עליך ולא שייך שימשך כך. הסבירי לו שהתנהגות זו בסופו של דבר עלולה להביא אתכם לפירוק משפחה וחבל, (שהרי הוא לא רוצה להיות לבד....) הסבירי לו כמה חשובה לך משפחתיות ,אוירה נעימה בבית, ובלי צעקות. דברי ברוגע, זה מאוד חשוב.
גם אם הוא מרים את הטון דברי לאט ורגוע. זה קשה אבל אל תתיאשי. אין מצב להמשיך כך לאורך תקופה!!!!!!!!!!! חבל עליך ועל הילדים.
ילדים רואים ומרגישים הכל! נסי להנעים את זמנם כאשר אתם לבד. וכשבעלך מגיע, תני לו את מה שהוא זקוק. עם הזמן נראה לי שזה ישתפר. אני מקווה ומחזיקה לך אצבעות!!!
הלוואי ויהיה לך רק טוב!!!

אהבתי את התגובה שלך. את נשמעת כמו משהי עם נסיון.
בערב כשהוא בא הביתה יש לו רק מטלה אחת והיא הכלים. כל השאר נופל עלי. אבל במחשה שניה זה באמת לא כיף לבוא הביתה ולראות כיור עמוס כלים מכל היום מחכה לך..פשוט רציתי שגם הוא יהיה שותף לבית כי הכל אני עושה לבד.
בנוגע לאוכל אני מסכימה איתך שגבר צריך ארוחה חמה כשהוא מגיע הביתה ואני באמת משתדלת שהיה לו משהו חם לאכל . הבעיה כשהוא כבר מגיע הביתה זה אחרי שהוא אכל ארוחת צהרים מאוחרת בחוץ וכבר אין לו תאבון (הוא לא אכלן גדול) וגם כשהוא בלחץ או משהו מדאיג אותו או הוא כעוס וכו לא בא לו לאכל. ואם הוא אוכל זה מאוחר בלילה אחרי שעברו שעות מאז שהגיע. וכל זה לוקח לי את החשק להשקיע באוכל ולבשל לו בכלל כי גם ככה הוא לא אוכל .
בכל מקרה אני כמובן לא מסכימה עם אלימות מילולית או פיזית. רק אמרתי שאני מבינה מאיפה זה בא. ואולי באופן אישי הייתי יותר סלחנית אבל לא על חשבון הילדים!!

להרבה פגים לוקח זמ ל"הדביק" את הקצב ונראה כי הם נשארים כתינוקות יותר זמן.לרוב זה מסתדר אך יכול לקחת מספר חודשים. דרך מצויינת לשפר את התהליך ולעודד את ההתפתחות שלהם היא עיסוי.נסי למצוא בקרבת מגורייך מפגשי עיסוי שיהיו כאלה שיתנו לך גם תרגילים תומכי התפתחות וגם תמיכה כללית. מנסיוני זהו הדבר הנכון ביתר לעשות עבורם בשלב זה,ולגבי ההרדמה, ישנם המון ילדים גם ללא קשר להיותם פגים שאוהבים וזקוקים למגע ידיים לחום גוף על מנת להרדם. אני בעד...אינני מאמינה שזה גורם לפינוק או לתלות אלא סיפוק צורך. כלומר מה שאני מנסה לומר זה שהרשי לעצמך להיות שם עבורו בשלב זה על פי רצונו, הקפידי למצוא משהו או משהי שיוכלו להיות איתו כך שתוכלי לישון ולהחזיר לעצמך כוחות.
מקווה שקצת עזרתי, נשמי עמוק וצאי לדרך עם כוחות מחודשים, עוד קצת זמן הכל ישתנה
באהבה

ילדים הינם מראה של הסביבה לעיתים כאשר הם נחשפים לגילויים מסוג זה הם משתמשים בהם לרוב ללא כוונה לפגוע או להרע ולאו דווקא מבינים את המשמעות, אין זה אומר שעלינו להתעלם אך חשוב להבין מהיכן זה מגיע.נכון בעיני היה להגיב לאמרה אך הייתי מנסה לנצל זאת לשם הבנה כלומר-אולי הייתי אומרת שנכון, האחיין מעט יותר כהה ומוצאת משהו אחר בולט לעין אצל ילד אחר ומעלה את תשומת הלב לכך-לא על מנת להחזיר או לעשות דווקא אלא להראות שלכל ילד יש משהו אחר ,שונה מהשני. כמו כן הייתי מנסה לרגע לשכוח מזעמי המוצדקת ושואלת את הילד-אתה יודע מה זה כושי?ומנסה לפתח סביב זה שיחה ומודעות.למרות שלכאורה זהו לא תפקידי אך היית פועלת כך גם על מנת להעביר מסר וגם על מנת לשמש דוגמא.ולגבי הילד-הייתי מחזקת בו את התחושה הפנימית ואת הערך העצמי כלומר בונה בו הבנה שמה שחשוב זה מה שהוא חש פנימה ושלא כל הילדים חברים האחד עם השני, ושאין לנו צורך שכולם יאהבו אותנו באותה המידה.מה שחשוב זה לא לפגוע באחר ומה שהילד עשה זה לפגוע וכמו שזה גרם לך תחושה לא נעימה כך עליך לזכור שלא לפגוע באחר.
אין לנו ממש דרך למנוע את החוויות הללו מהילדים וכל שעלינו לעשות זה לקחת את זה למקום של למידה
בהצלחה

קודם כל מצטערת על העיכוב, קצת בעיות מחשב וזמן..
שנית,תינוק בן חודשיים וחצי אינו מסוגל בדרך כלל להעסיק את עצמו יותר מפרק הזמן בו נקבת, זהו תהליך נרכש שהולך ומתפתח עם הזמן. אין ספק שילד צריך ללמוד להיות עם עצמו, להעסיק את עצמו וכולי אך הזמן לכך יגיע. נסי להבחין בין מצבים בהם הוא זקוק לתשומת לב לעומת מצבים בהם הוא מסוגל בהחלט להיות לבדו אך את חשה בצורך לספק לו גירויים.
אחד הדברים שחשוב מאד להקפיד עליהם הוא השכיבה על הבטן שכן זהו הבסיס לכל תהליך ההתפתחות. לאור מה שציינת בנושא אני חושבת שיהיה חשוב מאד לעסות אותו.נסי להצטרף לקבוצה בסביבת מגורייך או באופן פרטי על מנת ללמוד את העיסוי בדרך כזו שתקדם את התפתחותו. עיסוי ותרגילים שונים מהויים גם הם גירוי או שעשוע או סתם זמן איכות בין האם לתינוק. בזמן הזה מתרחשת קליטת אינפורמציה בדרך מאד שונה והרבה יותר איכותית מגירויים ויזואליםם או שמיעתיים אחרים. אז יהיה אפשר ליצור זמן איכות סביב אמבטיה וזמן איכות סביב עיסוי ולהעשיר את עולם החושים והחוויה.
לגבי אתרים העוסקים בהתפתחות-ישנם המון, בינהם הלול, 0-5,ועוד ועוד. פשוט הקישי "התפתחות תינוקות" "שלבי התפתחות "ותקבלי המון מידע.
אשמח להיות לעזר בכל דבר
בהצלחה ובאהבה

היי עדי,וסליחה על העכוב..היה קצת עומס בימים האחרונים.ולגבי שאלתך-מה יותר כיף מאשר לישון קרוב לאמא ואבא, קרוב לחום גופם ולהלמות ליבם הכה מוכרים? אני באופן אישי מאד בעד שינה משותפת, עם כל ה"הקרבות" שהצידה.לגבי עד מתי? נראה לי שזה תלוי באופי המשפחה, ברצון ויכולת ההורים וברצון של הילדה. לרוב ילדים שישנים עם ההורים פורשים למיטתם ולעצמאותם באופן עצמאי, בסביביות גיל 4-5, מי לפני ומי אחרי. כלומר הכל ענין של סבלנות, אורח נשימה ואמונה פנימית בבחירות האישיות.
לילות מקסימים
באהבה
טל

ערב טוב,קילוף הקרקפת הינו תהליך טבעי וחשוב ולמעשה יחלוף מעצמו עם הזמן גם ללא טיפול.עיקר הבעיה היא אסתטית.אם הבעיה חמורה ויש רצון להוריד את הקליפה ניתן למרוח את הקרקפת באיזשהו תכשיר שומני מעט-למשל הרמל בלנאום, או שמן שקדים או זית, בעת הרחצה באמבטיה.החום של האמבטיה והשומן יעודדו את הקילוף ואז ניתן לסרק את השיער עם מסרק צפוף.חשוב לדאוג לכך שהעור והקלוף יהיו רכים מאד ולכן רצוי לעשות גם את הסירוק במהלך האמבטיה.ובכל מקרה אם אין מדובר בבעיה אסתטית חריגה רצוי לתת לזמן לעשות את שלו.
דגש נוסף-שמרי/ו על האוזניים בעת הרחצה באמבט ונסו שלא להרבות ברחצת הראש.כמו כן רצוי להקדים מקלחות בעכונה זו לשעות היותר חמות של היום.
לבריאות טובה והמון כיף עם הקטנטן.

יכול להיות שאחת הסיבות לחזרות הנשנות בדלקת היא השימוש באנטיביוטיקה שכן כושר העמידות של הגוף נחלש ועל כן הייתי מאד מחזקת את ידייך בנסיון למצוא דרכי טיפול אחרות.דבר ראשון שחשוב מאד לתת הוא תוספת פרוביוטית (הסתכלי כמה הודעות למטה יש הסבר מעמיק) וזאת על מנת לשקם את הרירית הפנימית של הגוף, גם עקב הדלקת וגם עקב השימוש באנטיביוטיקה. כמו כן,הומיאופתיה מאד יכולה לעזור וטיפול הבחירה שלי הוא רפלקסולוגיה. צרי קשר עם רפלקסולוגית (אם את צריכה עזרה אמרי) שתוכל לטפל בילדה ולהדריך אותך כיצד לטפל בה. הטיפול בגילאים מוקדמים קצר מאד ומתבצע מספר פעמים ביום והילדים מתמכרים לחלוטין! לא כתבת בת כמה ילדתך, אך ניתן להתאים את הטיפול לכל גיל.ההשפעה בדרך כלל מצויינת.אם תצייני את גילה אוכל להיות יותר ספציפית.
נשמח לעידכונים ושמרו על עצמכן
באהבה

רוב התינוקות אוהבים את תחושת הנדנוד כאשר העוצמה משתנה מילד לילד.ילדים האוהבים נדנוד חזק יותר בדרך כלל זקוקים לעצמת גירויים חזקה יותר.ייתכן שילדך חווה טונוס שרירים מוגבר הגורם למתח פנימי שעל מנת להתגבר עליו יש צורך בגירוי חזק יותר.האם שמת לב לכך? האם יש לו קושי לעבור ממצב למצב? האם הוא בוכה הרבה?מרגיש ונראה קצת מכווץ?
בכל מקרה, עיסוי מאד יכול לסייע גם להרדמה וגם לטונוס השרירים (במידה וקיים).
ובקשר לנדנודים, אין בעיה אם את חשה שזה נכון ולא יותר מדי חזק.נסי אולי לשבת על כדור לידה כשאת מרדימה אותו,זה יעזור לכך לקפץ קלות ויסייע לו להרדם
בהצלחה.

שלום לך, אלימות הינה מצב שאסור להשלים איתו או להקל בו ויש לנסות לעשות הכל על מנת למצוא פתרונות.קצת חסרים לי פרטים על הילד-כמו למשל ממתי החלה הבעיה, והאם הוחמרה עם הכניסה לבית הספר? מה גורם לו להכות וכולי. אם תרצי אשמח לשמוע פרטים ואז אולי נוכל ביחד לחשוב על דרכי פתרון. בכל מקרה, הסיבות שעלולות ליצור מצבים שכאלה רבות ומגוונות-החל מבעיות פיסיות כגון רגישויות למזון היוצרות טלטלה הורמונלית, רגישויות יתר, קשיים וסרבולים מוטוריים או אחרים היוצרים תחושת תסכול, רצון לקבל גבולות חיצוניים,הצורך בתשומתלב,שעמום,המצאות המסגרת שאינה מתאימה,כאב מסויים בגוף המטריד, ועוד עוד..על מנת לנסות ולהבין את הסיבה לבעיה, חשוב לבדוק כיוונים שונים.ישנה אפשרות לפנות לפסיכולוגית, למרפאה באומנות,לטיפול דרך בעלי חיים,עיסוק באומנות לחימה רכה שעובדת גם על הגוף וגם על הנפש,ייעוץ תזונתי, הומיאופתיה, פרחי באך,רפלקסולוגיה או כל שיטת טיפול אחרת במגע..רבות הדרכים אך יש למצוא את זו שתהיה נכונה לילד.
אם תרצי לספר מעט יותר פרטים על אופיו, על התנהגותו, אולי אוכל להיות קצת יותר ספציפית.
בהצלחה

היי נועה. פרוביוטיקה הינה תוספת חיידקים מהסוג שקיימים במערכת העיכול, ממקור חיצוני. למעשה מדובר בחיידקים שאמורים להשיב את האיזון של אוכלוסיית החיידקים והפטריות במעי ועל ידי כך להגביר את כושר העיכול והספיגה של מערכת העיכול, יכולת ניצול האנרגיה, חיזוק מערכת החיסון ועוד ועוד. כלומר מדובר בתוספת חיונית והכרחית לגוף, בעיקר לאור העובדה שהמאזן במערכת לרוב שלילי עקב צריכת מזון לא מאוזנת, צריכה מוגברת של אנטיביוטיקה ותרופות אחרות, מצבי חולי ומתח ועוד.
אקטימל בעצם מנסה לתת מענה לצריכה יומיומית של פרוביוטיקה אולם הוא מיוצר על בסיס חלב פרה שעלול בעצמו לפגוע באוכלוסיית החיידקים עקב העובדה שהוא מייצר אלרגיות, ומכיל הורמונים ואנטיביוטיקה. כמו כן הוא מכיל סוכר שגם הוא מפר את האיזון. בנוסף יש איזושהי מחלוקת בנוגע לסוג החיידק ואופן לקיחת המוצר.כלומר-הרעיון נכון, הביצוע פחות. באופן אישי אני חושבת שנכון לכל אדם, בכל גיל לקחת פרוביוטיקה לפי הצורך, אך עדיף באבקה או בקפסולה.על אחת כמה וכמה אם מדובר במצב חולי הדורשים אנטיביוטיקה-אז יש לטול את השניים במרחק לפחות שעה זה מזה.
לבריאות.

התשובה לשאלתך מצויה אך ורק בתוכך. אם את חשה שאת מתנוונת בבית סביר שזוהי לא הדרך הנכונה, לא עבורך ולא עבור תינוקך.ניוון ושעמום יוצרים תסכול ובעיני חשוב מאד לעצור את התהליך עוד לפני שהוא בכלל מתחיל..אם יש לך אפשרות להשאר בבית ואין לך רצון לחזור לעבודה, נסי לחשוב על דברים אחרים שתוכלי לעשות על מנת שלא לחוש תחושת ניוון.שלא אסביר עצמי לא נכון-ישנן נשים שנשארות תקופה ארוכה בבית ולא חשות תחושה כזו, זה מאד מאד אישי, וכל אחת חווה דברים אחרת, מה שמתאים לאחת לא בהכרח מתאים לשנייה.אך חשוב מאד ליצור מצב של התחדשות ונביעה, צמיחה והתפתחות בכל שלב בו אנו עומדים, על מנת להפיק את המירב.
בהצלחה בכל שתבחרי.