פורום הורות טבעית - יש לך שאלה?

היי קרין, עיסוי תינוקות אנו מתחילים החל מגיל 40 יום וזאת על מנת לתת לתינוק אפשרות "לנחות" בעולם, לאפשר לו להתמודד עם מה שמתרחש בתוכו, בסדר שאמור להיות מבלי להתערב.אגב, ברוב העדות ניתן למצוא ורסיה כזו או אחרת של ההבנה הזו-באחת לא גוזרים ציפורניים עד גיל 40 יום, בשנייה לא מוציאים את הילד עד גיל זה ועוד ועוד.כמובן שאין זה מונע מגע כללי,יציב ובוטח, המון "זמן ידיים" וכולי.
באהבה
טל

היי ורד, את מתחבטת בשאלה מאד מהותית עבור אמהות רבות. ההבנה ההוליסטית יותר מדברת על כך שילד צריך להיות בבית עם אימו או עם מטפלת עד גיל שנתיים כך שמבחינה זו, בהנחה שאת והילדים מסתדרים עם הסידור הזה אינני רואה כל בעיה.השאלה שעולה היא האם את באמת מצליחה להסתדר בין כל המטלות? לטעמי עדיף ליצור מצב בו יהיה לך זמן אותו תקדישי יותר לעבודה (אפילו אם זה אומר שיהיה משהו בבית עם הילדים בעודך עובדת), וזמן, אפילו אם הוא יותר קצוב, אותו תקדישי לילדייך-ואז כן נסי לצאת החוצה, לשאוף אוויר, לתת להם ולעצמך איזשהו פסק זמן והנאה משותפת.
אין בעיה לעבוד מהבית ולגדל ילדים, גם אני עושה את זה המון, אך אני חושבת שחשוב שיהיה לכם גם זמן איכות משותף-איך, כמה ומתי-לשיקולך האישי והמשפחתי.
בהצלחה רבה והמון שמחה
טל

תפרחת טיטולים יוצאת לא אחת, מהטיטולים עצמם עקב החומרים הקיימים בהם(כמו חומרי הלבנה למינהם), ולכן קודם כל הייתי ממליצה להחליף לטיטולים אורגניים(גם מתכלים)-ניתן לרכוש בחנויות טבע בעלות כמעט זהה לחלוטין, או בחיתולים רב פעמיים העשויים כותנה נושמת.
לגבי התפרחת עצמה, הרתיחי 2-3 כפות קווקאר (שיבולת שועל) בליטר מים, סחטי וסנני את המים והוסיפי אותם לאמבטיה-עובד כמו קסם. כמו כן ניתן לשים תמצית ארומטית לבנדר (לדאוג לקנות מחברת איכותית) באמבטיה, או לטפטף 2 טיפות בכוס מים פושרים ולשטוף את אזור הטיטול עם המים וצמר גפן. שמן זית נקי יכול לעזור גם כן, בעיקר למצבי אודם וכמניעה, כמו גם שמן שקדים.
אם הפריחה היא פטריתית-אני מניחה שהרופא ציין, תני לילדה פרוביוטיקה(תוספת חיידקים טבעית) באופן פנימי (למשל באבקה לתוך בקבוק-לא ציינת בת כמה הילדה),ואף ניתן למרוח את האבקה על האזור הנגוע.
חשוב מאד לאוורר כמה שיותר את האזור.
לאחר החלמה של האזור, רצוי או לשמן עם מעט שמן או לא לשים כלום. עודף שימוש במשחות אינו מומלץ לשמירה על עור בריא.
נסי ונשמח לעידכונים
באהבה

הי גילי,
נשמע שאת צריכה עזרה בנושא הצבת גבולות, זה כמובן לא על רגל אחת והייתי ממליצה מאוד לעשות סדנת הורים של מכון אדלר, שם תוכלי לרכוש כלים מצויינים להצבת גבולות והפעלת הסמכות ההורית. חשוב מאוד להציב גבולות ולא להיות רק האמא האהובה והאוהבת, זה נותן לילד הרבה ביטחון להמשך החיים. צריך לתת להם מוקדי אחריות, ולאפשר להם לטעות אבל כמובן לא לעשות את הכל בשבילם (לא לאסוף אחריהם ולעשות עבורם את הכל). הם בוגרים מספיק כדי להבין שיש תוצאות הגיוניות למעשיהם ולכן צריך להסביר להם שלכל פעולה שלהם יש תוצאה הגיונית למשל אפשר להחליט שהבית צריך להיות מסודר לפני שהולכים לישון כדי שיהיה נעים לקום בבוקר ופשוט להודיע להם שכל חפץ שישאר בסלון והם לא יסדרו יעלם והם לא יוכלו להשתמש בו ואז פשוט לקחת אותו. את יכולה להתייעץ איתם וכדאי לפרוט את המטלות והאחריויות לגורמים קטנים. כל אחד יהיה אחראי לסדר משהו אחד למשל כל אחד אחראי לפנות את הצלחת שלו בתום הארוחה. זו פעולה קטנה ולא מאיימת. כמובן שתזכרי לתגמל אותם בסוף הפעולה במחמאות על עזרתם למשל "כל כך עזרתם לי כשהורדת מהשולחן" או "אתם מאוד תורמים למשפחה כשאתם עורכים את השולחן" "איזה כיף לחיות בבית בו כל אחד עוזר" וכד'. לעומת זאת המעיטי להתייחס לכשלונות ופשוט פעלי כמו הדוגמא ממקודם. כך הם יבינו שעל התנהגות רצויה הם מקבלים תשומת לב ועל התנהגות לא טובה הם לא מקבלים כלום. את יכולה גם לצ'פר אותם על התנהגות טובה לדוגמא אם עזרו לסדר את יכולה להגיד להם שבגלל שעזרו כל כך יפה לסדר סיימתם מהר את המטלות ועכשיו יש לך זמן לשבת איתם, לקרוא להם סיפור, לעשות איתם עבודות יצירה שונות, לקחת אותם למקומות מהנים ובגדול לבלות איתם בכיף כי אין לך יותר מטלות. הדגישי את העובדה שאם את צריכה לעשות עבורם הכל אין לך זמן לבלות איתם. נסי ליצור זמן איכות עם כל אחד מהם בנפרד.
שיהיה בהצלחה
עינת דולב הדס

שלום לך, לשאלתך איך להיות מחנך, אוכל לענות שהדבר אינו תוצאה של סנקציות ומלחמת כוחות. להיות מחנך, או להיות גורם בעל סמכות בעיני ילדינו זהו תהליך שעלינו לעמול קשות על מנת לזכות בו-לעמול לעצמינו..כלומר סמכות הינה כוח שעלינו לעבוד קשה על מנת לזכות בו, עלי זכות באהדת הילד, עלי לשאוף להיות דמות שהילד ישאף ללמוד ממנה , ואלו הם דברים שאי אפשר להשיג בהטלת מרות.עלינו להוות דוגמא אישית לילד על מנת שירצה להתחקות אחריה על מנת שתהווה לו מודל.
נסו לקבוע את ובן זוגך (או את עם עצמך)-את היעדים אליהם את שואפת בחינוכך. קבעי מטרות ואז תוכלי למקד את המאמצים להשגתם, דאגי להעצים את הילדים-בדברייך, במחשבותייך, בכך שתתני להם תחומי אחריות ומטלות ותסכימי לקבל את הדרך בה הם עושים את הדברים, הסכימי ללמוד מהם,תני להם את יכולת הבחירה בין דברים-ושוב קבלי את החלטתם גם אם היא מנוגדת לשלך,פתחי תקשורת אמיתית-כזו המבוססת על הקשבה ומציאת השווה,בניית אמון.חזקי בילדייך את תחושת החופש הפנימי שלהם-פיתוח עצמי אך עם כבוד למערכת כולה.
כבוד הדדי, אמון, דבור בגובה העיניים,תקשורת, דוגמא אישית הם הבסיס ליצירת אותו עולם שאת שואפת אליו.
באהבה, ואם עולה הצורך אנו כאן בשבילך לשאלות נוספות

היי מורן, וקודם כל מזל טוב להולדת הקטנטן..כוחו של מגע הוא אין סופי, על אחת כמה וכמה מגע בתינוק, אך גיל חודש הוא מעט מוקדם מדי, מגע מכוון אנו נותנים החל מגיל 40 יום ועל פי יכולת ההכלה של התינוק. ישנם כאלה שדי בהתחלה יסתגלו למגע ארוך וישנם כאלה שהדבר ידרוש זמן והתמדה.בכל מקרה את מוזמנת לקחת שמן שקדים, זית או כל שמן שמן אחר מכבישה קרה ולחמם אותו בכפות ידייך ולהניח על גופו של תינוקך, ולמשוך לאורכו של הגוף. חשוב מאד שהמגע יהיה בוטח ועמוק, ולא מהסס. עוד חשוב מאד שתהיי רגישה לרצונו ולצרכיו של התינוק. יכול להיות שיהיה לו קל יותר לשאת את המגע כאשר פלג גוף אחד מכוסה ואחד חשוף, יכול להיות שאת תרצי לתת מגע ארוך וכולל והוא יסכים רק למגע ברגל אחת וזה בסדר, אם תלכי על פי רצונו, תוכלי לאסוף דקה לדקה ולבנות שגרת עיסוי. מגע בכפות רגליים וגפיים תחתונות הוא התחלה מצויינת, גפיםם עליונות דורשות יותר התמדה.
לא הייתי ממליצה בשלב זה לעשות עיסוי בסמוך לאמבטיה שכן שתי הפעולות פורקות אנרגיה מאד וכך התינוק לא יכול להנות לא מזו ולא מזו. עדיף להפריד למשל לתת עיסוי בשעות הבוקר המאוחרות, ואמבטיה אחה"צ (מומלץ לא בערב) או להיפך או בכל דרך שתתאים לתינוקך ולך.
בכל מקרה,למרות האינטואיציה שמנחה אותך במגעך, חשוב לתת מגע מכוון,מקצועי וכזה שיש לו אפשרות לזהות ולקדם התפתחותית, ועל כן הייתי מציעה לך גם לפגוש איש מקצוע.
מגע נעים ואם יש שאלות אני כאן לרשותך

הי מורן,
בניגוד לדבריה של טל אני מאמינה שאנחנו הסביבה ההתפתחותית של תינוקנו ומכיוון שמגע הוא אחד הדברים הבסיסיים להתפתחות אני ממליצה להשתמשש בו מגיל יום. עיסויים, טפיחות,שפשופים, מגע עמוק ומגע עדין הם חשובים ביותר לכל תינוק על מנת שיוכל להבין מהם גבולות גופו. אני ממליצה מאוד לנצל כל רגע אפשרי בהענקת סוגי מגע שונים לתינוקך. כמדריכה לליווי התפתחותי מוטורי של תינוקות אני גם מכירה בחשיבותו של המגע העמוק. טפיחות מונוטוניות, עיסויים עמוקים, כאלה שעוברים את העור ומגיעים לשרירים ולשלד. אפשר להשתמש בסוגי מגע שונים בכל איברי גופו של התינוק ואפילו בראש. המקומות החשובים ביותר למגע עמוק הם השכמות ובית החזה. אבל כמובן שאפשר גם בידיים ורגליים והכל מגיל יום. את יכולה להשתמש בחיתול בד על מנת לשפשף את העור, או לדגדג בעזרת נוצה, בנוסף את יכולה לשפשף באמבטיה עם ליפה רכה את כל חלקי הגוף. גם שימוש בשמנים מותר ואפשרי, כדאי להשתמש בשמן שקדים או שמן זרעי ענבים.
בדרך כלל סדנאות לעיסוי תינוקות מתחילות לקראת גיל חודשיים אבל זו אינה סיבה לא לעסות את תינוקך לפני, הרווח יהיה כולו של ך ושל תינוקך.
מזל טוב ולילה קל
עינת דולב הדס

אני מאד מאד מאמינה בחינוך רב גילי, הרי החלוקה לגילאים היא ככ מלאכותית ולא דווקא מושתתת על יכולות, והרי במשפחה, בדיוק כפי שאת מציינת, ילדים גדלים ביחד, בדרך כלל בגילאים שונים.לגבי נושא האחים-אני מאמינה שזהו דבר נפלא לאחים, ואפשר לנסות ליצור גם הפרדות ולאפשר לכל אחר לבנות גם את עולמו הפרטי-חברים שונים אחר הצהריים, אולי חוג וכולי.
בעיני, ידיעת ותחושת הקרבה היא מדהימה גם לחזוק הקשר בין הילדים, גם לביסוס אחריות ובכלל התפתחות נפלאה.
בהצלחה

הי רינת,
לא הבנתי ממה שכתבת אם יש איזה שהן תגובות לא חיוביות מהשהייה אצל הסבים. אם את רואה שטוב לה שם, שהיא נהנית, שהיא מרגישה בטוחה, שהיא יודעת שיש לה למי לפנות, שהיא יודעת שאתם עדיין שם ושתחזרו לקחת אותה בסוף הביקור לדעתי לא יכול להגרם כל נזק. אפילו להפך, הרווח כולו של כולכם, היא מרוויחה עוד בית חם ועוד מקום בטוח ללכת אליו במשך חייה ואתם מרוויחים אוויר וצוברים את המטענים כדי שתוכלו להתמודד עם סיטואציות שונות בהמשך והסבים מרוויחים קשר חם ומיוחד עם נכדתם. לדעתי זה מצב בו כולם מרויחים. בכל אופן היו קשובים אליה וראו אם היא אכן נהנית שם ואכן מקבלת שם את כל מה שהיא צריכה כדי שהמצב ישאר בגדר בילוי לכולם ולא יהפוך לחובה.
שיהיה לילה טוב
עינת דולב הדס

דעתי האישית בעניין חרדת הנטישה אומרת שמי שבדרך כלל סובל מחרדת נטישה הם דווקא ההורים ולא הילדים ואת החששות והתחושות שלהם הם מעבירים לילדים כך שיוצא שבעצם הילד הוא זה שחרד.. לדעתי חשוב ואף חיוני לזוג הורים לצאת להתאוורר ולחדש את כוחותיהם וזאת על מנת לפנות בתוכם מקום נקי להתמודדויות נוספות, ולגבי הפרידה-ברגע שאת תחושי שזה נכון להשאיר את הילדה, הרי שהפרידה תהיה קלה, השהייה מתוקה לשני הצדדים והפגישה מרגשת עוד יותר..
סעו ותהנו, תתחדשו,תתרגשו ותחזרו בשמחה

היי רינה, גמילה ממוצץ, כמו כל גמילה אחרת, על מנת שתהיה יעילה ומועילה, צריכה להתרחש כאשר הילד מוכן ומעוניין להגמל. מדברייך משתמע שהילדה עדיין לא מוכנה להגמל, שהרי היא נצמדת מאד למוצץ. לא ברור לי משאלתך מדוע את רוצה לגמול אותה? האם בגללך? האם בגללה?האם מסיבות אחרות?
גיל 3 הוא גיל בו עדיין יש לילדים צורך במוצץ,הוא מרגיע אותם, מספק להם נחמה..
לכשיגיע הזמן לגמול אפשר לפעול במספר דרכים:לבקש לתת למוצץ לנוח למספר שעותומדי פעם להאריך את הזמן, לחפש מקור אחר לנחמה,"לשלוח את המוצץ למשהו אהוב ויקר"-למשל דמות ציורית שהילדה מתחברת אליה, ועוד ועוד, וכמובן קיימת שיטת ה"זבנג וגמרנו"-החלטה של ההורה שמהיום אין מוצץ וזהו. נסי לבחון את הדברים-יכול להיות שאם תרפי מהרצון שלך, הילדה תרפה גם כן מנסיונות האחיזה שלה..
בהצלחה

כשהייתי פחות או יותר בגילו של בנך, ברגע שעונה החלה להתחלף, אהבתי מאד ללבוש את הבגדים של העונה החדשה-מן געגוע שכזה לבגד חם או קצר, לאחר כמה חודשים שלא לבשנו אותו. גם אם היה לי מאד חם וגם אם היה קר, התעקשתי ללבוש את הבגד הכי לא מתאים..אחרי כמה ימים זה עבר לי...
לא כתבת אם מדובר באפיזודה חד פעמית או משהו מתמשך ,ולא ציינת אם מתלווים מאפיינים נוספים כך שאינני יודעת אם יש סיבה לחשוד בבעיה תחושתית-הרגישי חופשי להרחיב אם יש צורך
בכל מקרה מקווה שהחוויה שלי עזרה להבין קצת יותר
שנה טובה, וסתיו נעים לכולכם.

טיסות ארוכות יכולות להיות לא פשוטות עבור ילדים ועל כן הייתי מציעה להקבוע אותן לשעות אחרהצ כך שמרבית שעות הטיסה יעברו בשינה. כמו כן רסקיו יכול לעזור להרגע והעביר את זמן הטיסה יותר בנעימות.לגבי הההסתגלות לארץ חדשה-לא כתבת האם מדובר בטיול או בזמן שהות קצר או מעבר לתקופה ארוכה יותר..כמו כן חסרים לי פרטים על אופי הילדה ודרכי ההתמודות שלה, אך באופן כללי אם תתנו לה תחושת בטחון ואת הידיעה שרק הדברים החיצוניים הם שמשתנים והדברים הפנימיים נשארים איתנים, ואם תדעו לעטוף את הכל בעטיפת התרגשות ושמחה על השינויים סביר שהדבר יעבור יחסית בקלות.
את מוזמנת לעדכן בפרטים יותר ספציפיים אם יש לך צורך
בהצלחה ושנה נפלאה

שלום מיקי ושנה טובה
חטיפים הם בהחלט דבר שרצוי להמעיט בו-גם עקב החומרים שמוספים אליהם, גם עקב העובדה שהם מונעים מהילדים להחשף למזונות אחרים ועוד. הדרך הטובה ביותר להוריד במינון לטעמי היא להסביר לילדים את המחיר שהחטיף "גובה" מהגוף, אפשר להסביר כיצד הגוף עובד, מה החומרים המישמרים גורמים לגוף ועוד ועוד. ילדים מאד שמחים ללמוד על הגוף שלהם ועל איך אפשר לקחת אחריות. לגבי החטיפים עצמם-ישנם חטיפים בחנויות טבע המכילים פחות חומרים משמרים וצבעי מאכל, ישנן טורטיות מקמח תירס, ביגלה מקמח מלא, פופקורן הוא תמיד תחליף מעולה(לא של מקרו), קרקרים למינהם, קורנפלקסים מסוגים שונים המכילים סובין ודגנים מלאים,פירות יבשים ובכלל-פירות וירקות צבעוניים ועסיסיים תמיד תופסים את העין, גם אם הילד לא יאכל בתחילה, הרי שברגע שזה יהיה חלק מהתפריט בבית-הוא ייחשף לזה. באופן כללי חשוב מאד לא לקנות את החטיפים אם רוצים להפסיק לתת אותם על מנת לא ליצור תסכול מיותר.
בהצלחה ובבריאות טובה

it is natural for a child this age to touch himself. you can tell him jentley to do it in a privet place. and not near people becouse it is a privet thing to do. again it is natural and age appropriate.

הי נטלי,
אני יכולה לתת לך אך ורק את דעתי האישית אבל אני חייבת להקדים ולומר שאני לא מתמצאת לעומק בעניין החיסונים וזו אינה חוו"ד מקצועית. אנ יבאופן אישי כן חיסנתי את שני ילדיי אבל רק בגלל שלא הבנתי מספיק כדי לא לעשות זאת, כל פעם שנתתי חיסון עשיתי זאת ברגשות מאוד מעורבים כי ידעתי שאנ ימזריקה להם רעל במודע. מצד שני לא רציתי לקחת את האחריות הגדולה של לא לחסן. במדינתנו רוב הילדים מחוסנים ולכן זה מאוד בעייתי להחליט לא לחסן כי אז יש סיכוי שדווקא הילד הלא מחוסן יחטוף את המחלות. לגבי המ מ ר החיסון המשולש הוא כולל בתוכו את החיסון נגד חצבת, לאחרונה התגלתה מגפת חצבת באיזור ירושליים שעלולה להתפשט בכל הארץ ואז היא יכולה להגיע לילדים הלא מחוסנים גם אם אינם מגיעים למסגרת על בסיס קבוע. בכל אופן הנושא מאוד שנוי במחלוקת. הייתי ממליצה לך לחקור טוב טוב את הנושא לפני ההחלטה וכמובן שבסופו של דבר ההחלטה כמו גם האחריות היא שלך.
בהצלחה ושנה טובה ומלאה בריאות
עינת דולב הדס

make sure you are reading websies that are from a known sourse

היי ליאן, קודם כל סליחה שלקח לי קצת זמן...אשמח מאד לנסות לעזור אך חשוב לי לדעת בן כמה בנך? ההתייחסות למוות שונה בגילאים שונים, ולכן גם הדרכים שונות
עדכני על מנת שאוכל לענות
תודה

ראשית, מזל טוב על ההחלטה והלוואי שהדבר יקרה בקרוב.. לפני כניסה להריון חשוב מאד להביא את הגוף (גם של האיש וגם של האישה) למצב אופטימלי, וזאת מכייון שאנו מעבירים מהחומר הבסיסי שבתוכינו לעובר. רצוי לתת לגוף להתנקות משאריות גלולות , עישון, אלכוהול וכולי..לדאוג לשיפור הכושר הגופני ויכולת הנשימה, לשמור על תזונה נכונה והכי חשוב, לשמור על STATE OF MIND בריא-חשיבה חיובית, שמחה, יכולת קבלה ועוד. מבחינת תוספים-לדאוג לאיזון רמות הברזל וההמוגלובין וויטמין בי 12 בגוף, ליטול חומצה פולית.תוספים אחרים יש לקחת בתאם למצב הגופני והנפשי של האישה ובאם יש בעיה ספציפית. אם לא, אני מאמינה שהדברים שכתבתי בראשית דבריי בהחלט יספיקו.
שיהיה לכם בהצלחה, נשמח לשמוע בשורות טובות בקרוב..:-)