מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הסיפור שלי-או למה אני כאןחוצפה20/05/2007
שלום רב,
אני אשה כבת 40+ נשואה כבר 15 שנה.לפני הנישואים חייתי עם בעלי כ7 שנים נוספות.
אנו יחד כבר מגיל הנעורים.היות וחונכתי חינוך שמרני לא היה לי עניין בסקס בשנות הנעורים ותחילת שנות העשרים שלי.בתקופה זו נקשרתי רגשית למי שכיום בעלי.
בעלי הוא איש מוכשר וכלפי חוץ בעל עוצמה.כיום אני יודעת שהוא חסר בטחון וחלש רגשית.מגיל צעיר הוא התקדם בעבודה בתפקידים נחשקים,נשאב לעבודה וללימודים גבוהים והם כל מעייניו (עד היום).בצעירותו הוא התעניין בגברים הומוסקסואליים,גברים כאלו נמנו על ידידיו והוא "בדק" את יחסיו איתם במסווה של ידידים.הוא גם אהב לקרוא על הומוסקסואליים,ולראות סרטים.מאד נמשך לתחום.
במשך שנות חברותינו ונישואינו,היו מדי פעם "צלע שלישית".או שהייתי מגלה שהוא הומוסקסואל או בי או משהו לא ברור או בחורה שהיתה "ידידה" כמו שבחורה מחפשת בחורה.
העניין הוא שהוא לעולם לא גילה עניין בסקס.בהתחלה כשגיליתי את מיניותי ורציתי להגשימה אני יזמתי.הוא היה לחוץ מאד.לא היתה לו זקפה והוא רצה שאני אבצע הכל לבדי כלומר אתיחס אליו כאל "ויברטור".שכב ולא ידע מה לעשות.הוא לעולם לא יזם סקס.
לאחר מספר מועט של פעמים ויתרתי על סקס.היתה לי חוויה לא טובה ולא רציתי יותר.
מדי פעם שאלתי אותו למה זה ככה אצלו אך הוא תמיד טען שאין לו זמן,הוא לחוץ,לא עכשיו וכד'.
זמן רב קיבלתי את תשובותיו כמובן מאליו.נקשרתי ואהבתי אותו ולא רציתי לאבדו.
שרשרת של ארועים שקרו במקביל וכן הרצון להתחתן גרמו לנושא להידחק הצידה.יותר לא דיברנו על זה.בד בבד לא נפסקו קשריו המשונים עם גברים אך לא היה להם ביטוי רגשי חיצוני.
חשדת בו כל הזמן אבל לא רציתי להאמין.כל מיני "שריפות קטנות" החשידו אותו (ארוע עם מישהו שטען שניסה להטרידו מינית,נשיקה שראיתי אותו מנשק נער צעיר ומחבק וכו')
קשריו עם חברים גברים הוא "אינטרסנטי" אין לו ממש חברים.לעומת זאת הוא מתחבר לנשים אך לא במובן הסקסואלי אלא כידידות.(פעם אף מישהי לא הבינה מדוע היא מנסה לגרותו וזה לא משפיע עליו).
בשנות השלושים שלנו נולדו נו שלושה ילדים מהפריות מבחנה.לא היה בינינו שום סקס.הוא לעולם לא רצה,לא ביקש לא יזם.רק חיבוקים,נשיקות חטופות ואחיזות ידיים.זו מקסימום האינטימיות שהיתה.
לפני כשנתיים לאחר משבר תעסוקתי שלי,הכרתי מישהו והיה בינינו רומן.הסכר ש"נסגר "
נפרץ וחיי הנזירות שלי תמו.הרגשתי בעננים.התאהבתי ועיני נפקחו.
גילוי הרומן זעזע אותו ואותי וגרמו למשבר בינינו.יותר לא הסכמתי לקבל תשובות סתמיות שזורות בעיני חול.כשביקתי תשובות לשאלות שלי מדוע אני צריכה לוותר על סקס
בשביל שלמות הזוגיות שלנו,הוא הביא תשובות מגוכחות:אין לו זקפה,הוא עסוק,וכד'
מי שאין לו זקפה אך יש לו תשוקה דואג שתהיה לו זקפה.
הלכנו לטיפול אך ממש לא ידעו לטפל בנו.שכבר הלכנו למישהו כן טוב,הוא נבהל והפסיק את הטיפול באמצע (הציעו לו לבדוק עם עצמו מה הוא באמת רוצה מהמיניות שלו).
עד היום לא קיבלתי תשובות.אך אני ממשיכה לחש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מיואשת
אשף20/05/2007תראי . הסיפור שלך די עצוב. לכל אורך הדרך היו לכם המון טעויות ואל לך להאשים את עצמך. בגיל כל כך צעיר התולעים שבתפוח לא נראים כל כך נוראיים. אני לא יודע אם אתם מנהלים חיים נורמאליים .כלומר האם יש מתח הנראה לעין ביניכם. כי אם כן אז אני מבטיח לך שהילדים הם הראשונים לגלות את זה גם אם מאד התאמצתם להסתיר. קשה לי להבין למה את חושדת בו שהוא הומוסקסואל. בגיל הנעורים יש תמיד בעיות עם הזהות המינית ויכול להיות מצב שנער או נערה בודקים את הגבולות שלהם ויתכן מאד שנער סטרייט לגמרי ייגרר לאקט הומוסקסואלי. בכל אופן את יודעת קצת יותר ממני מה הם הסימנים אז תסלחי לי אם אני לא בכיוון.(--:
האמת היא שגם אני נמצא 21 שנים עם אישתי ואני בן 41. נשוי + 2 וגם אני התחתנתי בגיל מאד צעיר ואז הכל נראה לי מאד ורוד ולא ממש רציתי לראות את הצד הפחות נחמד של אישתי. ההתעוררות אצלי באה בעקבות הרפתקאה שהיא נסחפה לתוכה. לכן אני יודע שזה לא קל לפרק חבילה אפילו שהילדים כבר בגיל יציב ( 10, 16). התא המשפחתי הוא מאד חשוב עבורם ואני לא רוצה לפגוע להם בזה. בגלל זה אני פה. זה עוזר להתמודד עם הבדידות. למרות הכעס אני לא טיפוס פרפר. יותר נוח לי להיות בקשר עם אישה אחת מאשר לדלג ממיטה למיטה.אין לי את הצורך למלא טבלאות. בכל אופן בואי נחזור אלייך.תבינו ההתנהגות היומיומית שלכם קובעת אם התא המשפחתי הם כל כך זקוקים לו יחזיק מעמד או לא. אם אתם מצליחים לעשות את ההצגה אז פיתרון של מישהו מחוץ למסגרת יכול למלא , לך לפחות, את המצברים ולהפוך את המצב לנסבל. אבל אם הימים עוברים עם המון מתח ועצבים שבאים לידי ביטוי במריבות וצעקות או סתם ברוגז , אזי יקירתי זה חסר טעם.הילדים קוראים את תווי הפנים שלכם ואתם תחת מעקב כל הזמן. אז גם מאהב לא יעזור. פרקו את החבילה ותנו לילדים להתרגל למצב נתון ולהתגבר עליו. זה בטח יהיה להם יותר קל מאשר לראות את ההורים שלהם עם פרצוף תשעה באב תמידי. זה עבורם סיפור שלא נגמר....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)


.jpg)
