קרירות מינית

שלום, לא פרטת במכתבך איך היו יחסי המין בינכם לפני שהילדים התבגרו ובני כמה הם?. האם קרה פעם שנתפסתם או כמעט ניתפסתם ע"י הילדים? מן המפורסומות שאיבר המין העיקרי בגופנו הוא הראש, ועל כן ברגע שאין שקט נפשי אז גם הסקס לא קיים. מה קורה אם אתם סוגרים את דלת חדר השינה ובמידת הצורך נועלים אותה? לי בעצמי יש ילדים מתבגרים ומקטנות הרגלנו אותם שכאשר דלת חדר השינה נעולה אף אחד לא פותח אותה, מקסימום אפשר לנקוש בה ולהמתין לתשובה מתוך החדר. לאחר שמתוך מישחק של הילדים ניפתחה הדלת (למזלנו היינו מכוסים) התחלנו לנעול אותה. חוץ מיזה אפשר ללכת לקראתה, תנסה אחד לכמה ימים להיות בבית אחרי שהילדים יוצאים ללימודים, ואם אתם עובדים אז תאחרו באותו יום לעבודה, לא יקרה שום אסון. בהצלחה

שלום לך גם לפני שלב הבגרות של הילדים אני בעיקר יזמתי.יש לנו בת חיילת ו 2 ילדים בני 16 ו17 כמו שאתה מציע ניסיתי לבוא לקראתה .אבל אז קיימנו יחסי מין אחת לשבועיים ולפעמים גם אחת לחודש. תודה

הרבה אנשים נרתעים מהמושג סקסולוג/יועץ מיני/מטפל וכו' כי הם מרגישים שאם ילכו לייעוץ סימן שיש להם איזו שהיא בעיה וחבל.. כי אין ספק שיועץ מקצועי יכול במספר פגישות (אפילו 1 לפעמים) לגלות את נקודות התורפה אצל הזוג ולסלול דרך מתאימה ופשוטה לחיי מין מהנים ומספקים.

אשתך נמצאת לפי גילה בתקופה שבה ישנם שינויים הורמונליים ולכן יש אפשרות שעניין זה משפיע על החשק המיני, כמובן שעצם העובדה שהילדים גדלו, מסתובבים בבית וכבר מבינים עניין יוצרת רתיעה ואי נוחות מצידה לקיים יחסים.

יחסי מין דורשים התמסרות ושחרור, איבוד שליטה ועוד, ואתה גם מציין שהיא עצמה יוזמת כשהם אינם.

הייתי מציעה לכם לנסות לבלות קצת יותר מחוץ לבית, עכשיו כשהילדים גדולים ואין צורך בבייבי סיטר , גם לקבוע פגישה באמצע היום בבית מלון (על בסיס שעתיים) יכול להיות מרגש במיוחד ושונה ממה שאתם רגילים בדרך כלל.

מומלץ לבלות הרבה יחד ולתת מקום לאינטימיות ולאו דווקא לסקס.
כשאשה מרגישה מחוזרת ומושכת, נאהבת ונערצת (להוסיף לכל אלו גם כוסית טובה של יין) היא תשמח לנצל אותך גם על בסיס מיני.

גב' פסטרנק הינה מקצועית ועל כן אינני מהין להתווכח עימה, אולם בהזדמנות זו אספר איך אני "טיפלתי" בבעיה דומה שצצה אצלי. אצלי לקראת גיל ה 40 וייתכן שגם הלידות עשו את שלהן והחשק המיני ירד "לקו השחור". לאחר שנואשתי מכל הדרכים האחרות כולל טיפולים ושיחות למינהם שלא עזרו ואולי אפילו גרמו להדרדרות נוספת, החלטתי על דעת עצמי לשקף לה את היחס שאני מקבל מימנה. ואני מדבר על קיפאון כימעט מוחלט. מכיוון שהיא לא נוגעת ומחבקת ולא יוזמת ולא אומרת לי 3 מילים מאוד חשובות גם אני הפסקתי את היוזמות הנגיעות והליטופים, כשניכנסו למיטה לישון לא "נידנדתי" לה כבעבר, בקושי אמרתי לילה טוב הפניתי לה את הגב ונרדמתי. נתתי לה להבין שמעכשיו אנחנו על טייס אוטומתי ושאנחנו ביחד כי.... ככה. בסבלנות רבה ולאחר זמן (כשבועיים) ותאמין לי שזה קשה, התחלתי לראות אצלה שינויים, המחשבה שיכול להיות מצב שהיא עלולה לאבד אותי, ואולי היא הצליחה באמת לכבות את רגש האהבה שלי אליה, עשה את שלו. ערב אחד, היא יזמה שיחה שהיתפתחה לדיון מאוד עינייני שבסופו היא ביקשה לחשוב איך היא מגיבה לכל מה שקרה ונאמר. בסיום השיחה בפעם הראשונה מזה תקופה ארוכה מאוד היא קמה ניגשה אלי ונתנה לי נשיקה, והלכה דומעת למיטה. למחרת בשעות הבוקר קבלתי SMS מימנה שבו נאמר " ... הרווחת אותי מחדש. אני אוהבת אותך" עזבתי מיד את המשרד הפתעתי אותה בבית עם פרחים. היא, ואני מדגיש, היא! הדביקה לי נשיקה ובמהירות הבזק מצאנו את עצמנו בשיא האינטימיות. ומאז (חצי שנה) ועד היום הכל סבבה. נכון, השיגרה שוחקת ויש ימים עמוסים יותר ועמוסים פחות, אבל את שלנו אנחנו מתעקשים לקבל גם מאחורי דלת סגורה. יכל להיות שזה אולי נוגד או לא מקובל כפי שתגיב אולי הגב' פסטרנק אבל בשבילי זה עבד. av