יש לי שאלה לחבר'ה כאן

האמת שדחייה מכל סוג לכל מין - היא נאחס, ומעט מדי יודעים להתמודד אתה.
בד"כ נכנסים לדכאונות, לאדישות, ואפילו למעשי אלימות כנגד עצמך. הדרך הנכונה להתמודד, ואכן את בדרך זו, היא להפנים, אבל גם להחצין, לספר לחבר/ה טובה, לדוש בעניין, למצוא סיבות טובות למה להמשיך הלאה, לשכוח, לזכור רק את הפרטים הטובים, ולחפש משהו חדש. החיפוש כמו כל אדגר חדש, נותן טעם לחיים, מאתגר, מוסיף אדרנלין ומשכיח את הצרות.
ברוב למדי שאם הרק לפירוד הוא ברור ונעשה בהסכמה שני הצדדים, קשה אולי להפנים את המושכל, אבל קל יותר להתמודד, לעומת זאת אם במעמד צד אחד בלבד, אין כל ספק שהצד השני נפגע, אולי אף מרגיש דחוי ומושפל, ואין מצב כלל שיחזורף אלא אם תבוא התנצלות כזאת בגדול, ופיצוי כזה מבטיח וחרטה כזאת ענקית, שיסכים לאכול את הכובע, ולקחת שוב סיכון.
הכותב הוא כזה שהתמודד בהצלחה בחיים עם שני סוגי הפרידה/דחייה, והכל מנסיון אישי.
שורה תחתונה - החיים הם האבקות מתמדת של שרידה, אולם מלאים ברצף של הנאות קטנות המיאות את הסיפוק בגדול ונותנות את הרצון להמשיך ולהתמודד.

קודם כל- תודה !
חשבתי ושיערתי שהוא לא ירצה אותי בחזרה, והאמת שאחרי שחתכתי, די מהר התחרטתי, התנצלתי בגדול ובענק, אבל כמו שאמרתי - מאז אני ב - HOLD על ידו.
אתה טוען שהוא לא יחזור - אני מבינה, ועכשיו צריכה גם להפנים...
בקשר למשהו חדש - נסיתי - זה לא זה. קשה , אחרי אהבה כל כך גדולה, לקפוץ למיטה עם מישהו אחר, קשה אחרי שאתה מגלה נפש תאומה שאינך צריך אפילו לדבר איתה והיא יודעת עליך הכל.
לא יודעת אם חוית משהו כזה, אבל זה פשוט גדול מהחיים מצד אחד, ומפחיד בטירוף מצד שני - ולכן חתכתי - הפחד. להתמכרות, לאובדן חושים טוטאלי, להליכה על הקצה קצת יותר מדי. ולדעתי הוא עכשיו נוהג איך שנוהג, כי באמת הוא לא יודע אם שווה לו לקחת שוב את הסיכון.
וההחלטה, היא כבר ענין של אופי, של לקיחת סיכונים, מה גם שאשתו חושדת (ללא שום הוכחה) ורואה היטב מה קורה לו כשאני בסביבה - מה שמסבך את הענינים עוד יותר.
בקיצור - אתה אומר שאין סיכוי ולהמשיך הלאה - אני אנסה ליישם ככל יכולתי - ושוב תודה - היה לי חשוב לשמוע מגבר את דעתו על הסיטואציה.

YOU ARE MOSTLY WELCOME בסך הכל רציתי להעמיד דברים על אשורם.
אם רוצה לשוחח עוד בנושא, מוזמנת לתקשר דרך המייל שלי [email protected] נוכל לפתח יותר את הנושים, להשוות מצבים ולהחכים ולדעת איך לפעול בפעמים הבאות שמן הסתם עוד יקרו לנו
שבת שלום

למרות שלצערנו, לומדים לומדים ומתים טפשים, אני אשמח לתקשר איתך במייל, ואולי זה יעזור להאיר את עיני, ואוכל להיות קצת יותר חכמה בפעם הבאה....

קראתי את מה שכתבת ואני יודע באיזה מצב את כי היה לי משהו דומה בעבר,
עם את מעוניינת אני בכייף יהיה מוכן לדבר איתך ולעזור לך בכל שאלה שרק תירצי.
ליאור

על הצעתך, ובלי להעליב - חומד - אני רואה שאתה צעיר, ויהיה לי קצת קשה לתקשר איתך - כי גם אני הייתי פעם צעירה, ואז חשבתי אחרת על המון דברים. אבל לך תדע - אולי...

דבר ראשון אני לא כזה צעיר..
אני לא יודע בת כמה , אבל אני בן 25 ותאמיני לי שיש לי לא מעט ניסיון ..
ועברתי לא מעט בחיים שלי.
בכל אופן אני רק רוצה לעזור לך ..
ובת כמה את עם מותר לי לשאול?

טוב, אז לאור הניסיון והידע- גם אני רוצה להתייעץ. אני נשואה ונמשכת בטירוף לגבר, שנמשך אלי גם הוא. אחרי שנה (!) של נסיונות התחמקות מסיטואציה מינית ביננו- לפני כמה ימים שכבנו והיה פשוט מדהים. זה היה כאילו שזו לא היתה הפעם הראשונה שלנו יחד, נראה כאילו הכרנו זו את גופו של זה, היינו פתוחים ונטולי עכבות ובושה- ושנינו נהננו מאוד מאוד... חשבתי בהתחלה שזה יהיה חד פעמי, (לפרוק את המתח המיני המטורף הזה...) אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו מאז... אני מפנטזת על כל אותם דברים מענגים שעדיין לא עשיתי לו... אני כ"כ רוצה אותו שוב! מאידך- אני אוהבת את בעלי ולא רוצה לאבד אותו - למרות שאין סיבה שיגלה (ולמרבה הפלא אין לי רגשות אשם על הבגידה, וזו הבגידה הראשונה בחיי!). מה לעשות? ללכת שוב לאותו גבר? לוותר?

אין דבר טוב יותר ובריא יותר מתחושות הבטן, עם כל ההגיון, השליטה והניטור, המחשבה, החשיבה הכפולה והמרובעת וכל מעגל ההגנה שאנו בונים סביבינו, הדבר האמין ביותר, הטוב ביותר והמספק ביותר - הוא תחושת הבטן.
אי לכך המלצתי, נסי זאת שוב, וזרמי עם זה ותראי לאן זה יוביל. משוכנע אני שתחושת הבטן תודיע לך אם להמשיך ו/או מתי להפסיק ו/או מתי מיציתם את העניין, אין כמו מים גנובים טובים יש להם טעם של שמפניה. כל עוד הם בטמפרטורה הנכונה.
בהצלחה ובהנאה

טוב, תודה. זה הזמן להנות!

לא ברור לי רק, עניתי למיכל ת וקיבלתי תודה מ דנה ? כפל זהויות ? או פיצול אישיות..
סתם מסתלבט.. תהנו באשר הנכן, כל יום זה רווח נטו

אני לא יודע מה זה נקרא בחור אבל אים הוא באמת צעיר ורווק הוא יתעניין בך מידי פעם ואפילו ינסה לחדש אחרי תקופה אם הוא נשוי או בוגר הוא יוותר

הוא צעיר ממני, אבל בעיקרון הוא נשוי ובוגר, ומאוד בשליטה, והכי חשוב - מאוד קשור למשפחתו. ולכן, אני חושבת שאתה צודק - וזאת למרות שהוא יודע שאת מה שהיה בינינו אין דרך שיוכל לקבל בבית (המין המדהים, האהבה המופלאה), הוא לדעתי אכן יוותר, כמו שוויתר כל השנים עד עכשיו.
בכל מקרה, תודה לך ולכל מי שהביע דעתו, לפעמים חשוב לשמוע עוד דעות, ודוקא מגברים, כדי להפנים שזהו, שנגמר, עם כל הצער הנרא שבדבר.

אנשים גברים ונשים שלא חוו שברון לב אמיתי לא יוכלו לדעת לעולם גם מתיאור אמיתי של אחרים איזו הרגשה זו - נראה לי כי הנפילה היא כ"כ עמוקה שלפחות אצלי אני בטוח שזה נזק שלא אראה עכשיו אלא בטווח העתידי גם גופנית וגם נפשית - פצע כ"כ עמוק בנפש שלא יגליד בקלות.
עכשיו מעבר לכך זה גם מלמד אותך ומקנה סדרי עדיפויות ואת זה אני אומר בתור בחור שנראה טוב מאד, מאד חברותי, איכותי ומבוקש שלא משנה מה יהי וכבר עמדתי בנסיונות הכי מפתים (ואני בחור מאד מיני) בחיים אבל בחיים אני לא אבגוד מתוך ידיעה שהצד השני עלול לגלות ומה זה יעולל לו......
אחלה שבוע שיהי לך...

ושוב פעם צודק - אבל על כל 100 פעמים שבהם תעמוד בפיתוי, יכולה להיות פעם אחת, שבדיוק בעיתוי המתאים, תגיע בחורה (או בחור במקרה שלי), ותהפוך את כל עולמך, ופתאום לא תדע לאן נעלמה השליטה המפורסמת שלך (ברור לך שאני בעצם כותבת פה עלי), ואיך יכול להיות שאתה מתנהג כמו בן טפשעשרה, ואיך יכול להיות שכל דבר פשוט כמו מגע יד, או חיוך - הופך להיות בעל משמעות, וכל חושיך מתעוררים ומעקצצים....
בקיצור - אף פעם אל תגיד אף פעם - גם אני אמרתי, ותראה מה יצא מזה...
וכן- אני יודעת מה זה עושה לבן הזוג כשהוא מגלה - הרבה שנים מחיי שילמתי את המחיר של הגילוי, גם כשאני הבוגדת וגם כשאני הנבגדת, אבל הכל חלק מהענין של מה עדיף - ואני לא יודעת מה עדיף - הלואי והיתה לי תשובה - הלואי והיתה למישהו...

היי דיקלה יש לי את כל התשובות בשבילך מרומן של 4 שנים צרי קשר אני הייתי בצד של הנחתך
[email protected]