נטלי אומרת שלום

דווקא קטעים איתך אחותי, תשארי.
כל כך מהר את עוזבת? אפילו עיניים לא הספקתי לעשות לך..
האמת שאת צודקת, החיים האמיתיים הרבה יותר מעניינים מהורטואליים אבל, בעוד שבאמיתיים אני יכול לגשת למישהי בפאב אחרי שעשיתי לה עיניים ולשגע אותה בדיבור שלי, 99% לא יקרה כלום כי היא רווקה ואני? עם טבעת עבה...רוב הבחורות בהלם אחרי שאני אומר להן שאני נשוי, ומעדיפות לוותר למזלי. האמת שבגלל זה אני מתוודה...מוסכן, מסוכן אחותי ללכת עם רווקה מאיזור המגורים שלך...אבל כאן? בדכ' אני מכיר נשואות, והכללים ברורים אפילו לא צריך להסביר לה למה ומתי אסור לה להתקשר, מבינה לבד..
אבל מה? אין! אין כמו להתחיל עם בחורה בפאב, כשאני רואה אותה, כשהיא רואה אותי, כשאני שובה אותה במבט, בחיוך, במראה, בדיבור שלי, בחיזור שלי...אני אמן הפלירטוטים, אשף בחיזורים, מספיקות לי 5-10 דקות של דיבור, ואני מבין לפי שפת הגוף, לפי החיוך שלה, והמבט המוקסם שלה, שהיא שלי...לא, לא מדבר רק על לקבל ממנה מס' טל' נשמה, אלא לפעמים גם הזמנה לשירותים הקרובים, או הזמנה אליה לדירה...(את בטח אמרת לעצמך, אוף! כמה שהוא שחצן ומלא בעצמו..חה, חה...יש בזה משהו, כשאני כאן אז כן. ביום יום ברור שלא, כי אתה מודע לעצמך ואין לך צורך בכך, פה זה הרי שונה)...בכל מקרה בחזרה לפאב... אני מתוודה בעדינות, לא להפיל את זה בבום אחד כזה, את יודעת (או שלא יודעת)...אבל בכל זאת אין ברירה, וצריכים לשים את כל הקלפים על השולחן....
כאן? החיזור לפעמים לוקח יותר מחודש...את יודעת יש חששות, כי לא יודעים באמת מי נמצא בצד השני. מודה, גם אני דיי חושש, אבל זה חלק מהריגוש, הריגוש בלפגוש חדשה, הריגוש מהלא נודע..

בכל מקרה נשמה, אם את עוזבת אז שיהיה לך חיים יפים. אני דווקא נהנתי מהנוכחות שלך.
ביי