בעלי לא מספק אותי מינית

אני הייתי ממש שחמח לעזור לך בכל דרך כלשהי
אם את רוצה לדבר על זה את מוזמנת לכתוב אליי למייל [email protected]

חן תודה, אבל אני פוחדת מחשיפה מול אדם פרטי. יתכן שכוונותיך טהורות ותמימות, אבל הנסיון האינטרנטי שלי הפגיש אותי עם כל מיני מטורפים שמחפשים להציק, לנצל ועוד כהנה וכהנה. אי לכך אני מעדיפה להישאר אנונימית ופשוט לפרוק מהלב. בדרך כלל אני עושה זאת ביומן הפרטי שלי, אבל אתמול רציתי שמישהו יקשיב לי ויתן תשובות.
שוב, אני מודה לך אבל לא אצור קשר דרך המייל הפרטי שלך.
שבת שלום ושנה טובה ומתוקה

שלום לך,
בזמן שקראתי את מה שכתבת התחוור לי שאני קורא בדיוק את מה שאני חווה.
את לא לבד, זוגיות זו עבודה קשה ולצערי גם אני וויתרתי כבר על עניין הסקס.
מנושא קליל ששיחקתי ונהנתי ממנו בימי הרווקות\טרום אישתי, הפך לנושא כאוב, מתיש, מציק ומלווה בתחושה קשה.
מדי פעם אף תוקפת אותי התחושה שגם אני כבר נגררתי לתוך הגישה העקומה הזו לסקס ושכל המאבקים, המריבות, בקשות ודרישות הפכו גם אותי לבעייתי בתחום הזה.
היות ואין איפה לפרוק מתחים במידה ואין מאהב\ת אז גם לא נדע עם אנחנו באמת נדפקנו או רק חושבים ככה.
אם תהיה לך תשובה או הברקה בנושא אשמח שתשתפי אותי במידע החדש.
בהצלחה
ירון

שלום ירון,
כואב לי לקרוא את מה שעובר עליך ואני מאוד מבינה ומזדהה עם הדברים שכתבת.
אני לא חושבת שאתה בעייתי אם אתה מצפה לסקס עם האישה שבחרת לחיות איתה את חייך. זה חלק מהעיסקה וזה ברור לשני הצדדים. כמובן שיש מצבים שאחד מבני הזוג צריך יותר מהשני ובמצב אידיאלי מגיעים להבנה כך ששני בני הזוג יוצאים נשכרים.
אין טעם במריבות, דרישות, טענות ושות'....זה רק מגדיל את המרחק למטרה הנכספת. אני יודעת שקשה לעבוד רק בסגנון של חיזוקים חיוביים - גם אני כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה עשיתי את השגיאות הללו, אבל אני ממש משתדלת לא לחזור עליהן ולנסות הפוך.
אני מאמינה גדולה בשיחות. לפתוח את הנושא ולדבר ישר מהלב. לא להתחיל את השיחה בתלונות ולהמשיך אותה בבקשות. פשוט לספר לה כמה אתה מרגיש מתוסכל ומה עובר עליך.
האם אתה יכול לדבר עם אשתך? אולי תנסה להראות לה כמה אתה אוהב אותה (אשה תמיד צריכה את זה. חיבוק, ליטוף, נשיקה בלי לצפות לסקס), פשוט כדי לחדש את הקרבה הפיזית. ועם הזמן גם זה יבוא. אשתך תופתע מזה שאתה לא דורש סקס ואולי תתרכך ותיפתח אליך ותסביר לך מה באמת קורה לה.
אולי אתה צריך קצת לחזר אחריה, להראות לה שאתה חושק בה. שאתה נמשך אליה. זה אף פעם לא מזיק. להפך, זה יחמיא לה.
אני מבינה מדבריך שבעבר כן היה לכם טוב במיטה ולכן אין סיבה (אלא אם כן יש לכם בעיות אחרות בנישואים) שלא יחזור להיות כך.
חוץ מזה אולי כדאי לעשות חשבון נפש ולבדוק מה השתנה בזוגיות שלכם? יש לכם ילדים? ממתי התחילו הבעיות? האם אתה או היא השתנתם פיזית באופן שגורם דחיה? עד כמה אתה באמת זוכר את מה שהיה לפני? אולי זה מצטייר בזכרונך כמו משהו נפלא וקסום שהתקלקל, אבל המציאות היתה שונה?
בכל מקרה שיהיה בהצלחה.
נ.ב. אפילו אני הצלחתי לשוחח עם בעלי אתמול שיחה מלב אל לב בנושא והוא אפילו קצת נפתח והציג בפני את מה שעובר עליו שזה נקודה שלא הבנתי קודם עד כמה היא משפיעה עליו ואתה יודע משהו? הקרבה הזו שווה בעיני יותר מכל אורגזמה אחת יותר או פחות.
מסקנה - תמיד יש תקווה.
בהצלחה

שלום לך,
בזמן שקראתי את מה שכתבת התחוור לי שאני קורא בדיוק את מה שאני חווה.
את לא לבד, זוגיות זו עבודה קשה ולצערי גם אני וויתרתי כבר על עניין הסקס.
מנושא קליל ששיחקתי ונהנתי ממנו בימי הרווקות\טרום אישתי, הפך לנושא כאוב, מתיש, מציק ומלווה בתחושה קשה.
מדי פעם אף תוקפת אותי התחושה שגם אני כבר נגררתי לתוך הגישה העקומה הזו לסקס ושכל המאבקים, המריבות, בקשות ודרישות הפכו גם אותי לבעייתי בתחום הזה.
היות ואין איפה לפרוק מתחים במידה ואין מאהב\ת אז גם לא נדע עם אנחנו באמת נדפקנו או רק חושבים ככה.
אם תהיה לך תשובה או הברקה בנושא אשמח שתשתפי אותי במידע החדש.
בהצלחה
ירון

שלום לך,
בזמן שקראתי את מה שכתבת התחוור לי שאני קורא בדיוק את מה שאני חווה.
את לא לבד, זוגיות זו עבודה קשה ולצערי גם אני וויתרתי כבר על עניין הסקס.
מנושא קליל ששיחקתי ונהנתי ממנו בימי הרווקות\טרום אישתי, הפך לנושא כאוב, מתיש, מציק ומלווה בתחושה קשה.
מדי פעם אף תוקפת אותי התחושה שגם אני כבר נגררתי לתוך הגישה העקומה הזו לסקס ושכל המאבקים, המריבות, בקשות ודרישות הפכו גם אותי לבעייתי בתחום הזה.
היות ואין איפה לפרוק מתחים במידה ואין מאהב\ת אז גם לא נדע עם אנחנו באמת נדפקנו או רק חושבים ככה.
אם תהיה לך תשובה או הברקה בנושא אשמח שתשתפי אותי במידע החדש.
בהצלחה
ירון

למדליקה.

קראתי את המכתב שלך והמון זמן לא קראתי משהו כל כך כן ואינטילגנטי.
האם את חושבת שיש איזה שהיא דרך שנוכל לתקשר בינינו?

אשמח אם תצרי קשר

המילים שכתבת מבהירות באופן בולט את התחושות הקשות שאת נושאת עמך תקופה ארוכה.
אין ספק שצברת מטען גדול וטוב שמצאת מקום לשפוך בו את אשר על ליבך.

את מתארת מערכת יחסים אידיאלית לכאורה. מערכת יחסים שיש בה חברות, הבנה, הקשבה, רגישות ותשומת לב הדדית. עם זאת, החסך בסקס עלול להביא אפילו מערכת יחסים שכזו לכדי פיצוץ אם לא תעלו את הדברים לשיחה כנה ותנסו להגיע להבנה.

לחיות ללא תשוקה וחיזור מצד בן הזוג יכול בהחלט להביא לידי תסכול. את מספרת שאינך זקוקה לסקס על בסיס יומיומי אך היית מעדיפה אותו ספונטני יותר ובעל תשוקה.
אני מניחה שאינך מבינה כיצד הגבר החזק שלצידך אינו יכול לקחת את השליטה לידיים בתחום המיני ו "לקחת אותך" בתשוקה מתפרצת כדי שתהני מהיותך נחשקת על ידו. זה צורך טבעי של כל אישה והוא מובן לחלוטין.

את מציינת שהוא זקוק לכדורים כדי להגיע לזיקפה, אני מתארת לעצמי שהוא לוקח "סיאליס" או "לויטרה". השאלה היא האם מאז ומתמיד הוא לקח כדורים לזיקפה או שמדובר במשהו חדש.

לפי כל מה שאת מספרת במכתבך, נראה לי שכבר כשהכרתם הוא היה כזה רק שאז זה פחות הפריע לך ואולי אף מצא חן בעיניך שהוא לא להוט על סקס ורואה בך הרבה מעבר.

יכולות להיות סיבות רבות להתנהלות שלו בתחום המיני, כשאחת מהן לדעתי היא משהו שהוא סוחב מן העבר המיני שלו. זה יכול להיות נסיון רע קודם שהשאיר בו רתיעה מכל הנושא.

הייתי מציעה לך למצוא זמן נוח שבו תהיו שניכם לבד מחוץ לבית, בערב רומנטי על כוס יין (היין חשוב במקרים כאלו, וגם בהריון מותר כשלא מגזימים:)

מצאי רגע מתאים ושוחחי איתו על כמה שאת אוהבת אותו וכמה היית רוצה שהסקס ביניכם יהיה עוצמתי יותר וסוחף. ספרי לו שאת חוששת שילד שני במשפחה יגרום לכך שתתרחקו אפילו יותר.

הציעי לו שתלכו יחד ליעוץ זוגי, שם תוכלו לפתוח את ליבכם יחד ולהגיע להבנה.

כשהסקס סביר במערכת יחסים תקינה הוא מהווה 10% מהקשר אך כשהסקס גרוע במערכת יחסים תקינה הוא מהווה 90% מהקשר.

מאחלת לך שתמצאי את הדרך המתאימה להביא את שניכם ליעוץ זוגי טוב כי נדמה לי שהקשר שלכם חזק וטוב כדי שיעוץ נכון יוביל להצלחה גדולה במיוחד.

בהצלחה! (:

שלא תחשבי שאת מלאה ובגלל זה הוא לא עושה סקס איתך פשוט יש לו בעיה וזה לא בך אני מכירה את ההרגשה כי אני עוברת בדיוק את אותו הדבר גם אני בת 30 +2 ואני מרגישה פשוט לא מספיק אישה ואני ניראת טוב ומלא היו מתים להיות איתי ובעלי בכלל לא מסתכל עליי כאילו אני אוויר פשוט יש להם בעיה חמורה מאוד בראש......

שלי, ראשית תודה על התגובה.
מאז הודעתי הראשונה שוחחתי עם בעלי והוא להפתעתי נפתח קצת. הוא הסביר לי 2 דברים: הראשון: הוא לא תמיד מבין שאני יוזמת סקס. קשה לי לקבל ולהאמין לזה כי לעניות דעתי אני מאוד ברורה, אבל אני כן יודעת עליו, והוא מודה בכך בפה מלא, שגם כשיש מול עיניו משהו הוא יכול בקלות לפספס אותו וזה לא קשור רק לנושא הזה, אז אני מוכנה לתת לו את הקרדיט שהוא מצידו צודק. הדבר השני והיותר משמעותי הוא שבשל החשש המאוד גדול שלו "להיכשל" בביצוע הוא לא מעיז ליזום בעצמו גם כשהוא עצמו חושק בסקס. הוא פשוט חושש לא להגיע לזיקפה שבשבילו זו תהיה מבוכה גדולה. למיטב זכרוני מעולם לא ביקרתי אותו על כך ולא דרשתי ממנו שום דבר שהוא לא יכול לספק כי ברור לי עד כמה הנושא הזה רגיש אצל גברים, אבל התחושה שלו היא כ"כ קשה והתגובה שלי לא ממש משנה כאן. היה לי מאוד עצוב לשמוע ממנו שגם הוא היה רוצה יותר וגם לו זה חסר ולקח זמן בשיחה עד שהבנתי שזה לא אשמתי ושגם הוא לא בא בטענות אלי.
היחס שלו בכלל בחיים לגבי הצלחה\כשלון הוא מאוד חזק. העלבון הכי גדול בשבילו זה אם מישהו יגיד לו "נכשלת", והמילה להצליח שגורה תדיר בשיחה איתו, כך שלא מפתיע אותי שהוא מביא את זה גם ליחסי במין בנינו.
בעלי היה בן 44 כשהתחתנו והיה לו מעט מאוד נסיון מיני. תמיד תהיתי כיצד יתכן שגבר נורמלי לא התנסה יותר. התחתנו תוך 3 חודשים מהיום שהכרנו ומההתחלה לא ממש הייתי מרוצה מהיחס שלו למין. הוא שמרן מידי, הססן מדי. עם הזמן היה שיפור ביחסים עצמם ואני נהנית מהם הרבה יותר מאשר בהתחלה, אבל עדיין חסרה לי ההיסחפות, התשוקה והתדירות.
הוא לוקח "סיאליס" מההתחלה. הוא מעולם לא השתמש בכדורים לפני הנישואים ואני זוכרת בתחילת דרכנו את המבוכה שלוותה בהתנצלויות ובהלקאה עצמית שלו את עצמו על כך שהוא כשלון כשלא הצלחנו לקיים יחסים בגלל שהזיקפה לא היתה מספיק חזקה או כשאני לא הצלחתי לגמור.
מלבד זאת, לי היה יותר נסיון מיני מאשר לו ובתחילת הנישואים זה מאוד השפיע. הוא תמיד טען שאני מצפה ליותר (וזה לא הוסיף לתחושת הכשלון שלו), והאמת היא שבאמת ציפיתי ליותר וחייתי באכזבה גדולה ובתחושת פספוס עמוקה שהבעל שלי, שאין לי שום כוונה להחליף, לא מספק אותי. אדגיש שוב שעם הזמן יחסי המין בנינו השתפרו מאוד, אבל עדיין יש מקום לשיפור. זה כאילו אנחנו מטפסים קצת למעלה ונתקעים הרבה זמן עד לטיפוס הבא.
את צודקת בדברייך שאני לא ממש מבינה איך גבר חזק ועצמתי (ואוסיף שאני אוהבת ומעריצה) יכול להיות כה חסר ביטחון במיטה.
ומהצד שלי - אני יודעת שהוא היה רוצה אישה רזה יותר (אני לא שמנה, קצת מלאה) וכל פעם שהוא מסתכל על הגוף שלי אני מדמיינת איך הוא היה רוצה מישהי אחרת רזה יותר ומיד אני מבינה מזה שהוא לא נמשך אלי מספיק. העובדה שהוא צריך "סיאליס" גם מוסיפה לתחושה שלי שאם הייתי אחרת הוא לא היה זקוק לזה. עובדה שלפני הנישואים הוא לא השתמש בכדורים.
השיחה עזרה. איך ממשיכים?

יאיר לפיד אמר פעם שגברים אינם מבינים רמזים.. לא רמזים עבים, ואפילו לא כאלו בגודל של פיל. את רוצה משהו? תגידי! (:

בעינייני סקס המשפט הזה לא תקף בעיני - גברים בטוחים שאת זועקת לסקס גם כשאת בסך בכל בדרכך למקלחת אחרי יום עבודה.

ולעניין.. אני חושבת שהוא לא רואה את הרמזים בדיוק מהסיבה שהזכרת. הוא לחוץ מכך שלא "יעמוד" במשימה. כשהוא רואה בזיקפה שלו את המשימה החשובה ביותר לתחילת התהליך, מה הפלא שהוא מעדיף להתעלם כדי לא לאכזב את עצמו ואותך.

אילו היה מבין שאת נהנית מעצם התשוקה שלו אליך, מהמחשבה על כך שהוא יתפוס בך וינשק אותך בכל הגוף תוך כדי שהוא מסתכל אל תוך עיניך במבט עורג ומספר לך שאת מטריפה את דעתו, שהוא חלם על הרגע הזה כבר משעות הבוקר בזמן העבודה... אילו היה יודע שהתנהגות מסוג כזה, היא זו שתטריף את דעתך ותגרום לך להתרגש עד כדי כך, היה מבין שרק מלראות אותך מגורה באופן כזה, יגרום לו לזיקפה אמיתית ללא כל צורך בסיאליס או ויאגרה.

אבל לפעמים כדי להגיע לתובנות שכאלו צריכים לטפס לאט לאט בסולם הזה שעליו את מדברת במכתבך. המון לדבר, יותר להקשיב ופחות להצטדק. ובקיצור, המשיכי לעשות בדיוק את מה שאת עושה עכשיו. לדבר לדבר ולדבר.

את המשוכה הראשונה עברת בהצלחה, אין לי ספק שתוכלו להמשיך כדי להגיע למקוצות חדשים ומענינים יותר, לשניכם. אם תתקלו בקשיים בדרך תמיד תוכלו לפנות לאיש מקצוע כדי שישמש כאוזן קשבת ואובייקטיבית.

בינתיים, המשיכי לפנטז על סקס פראי כשאת מאוננת מבלי להרגיש יסורי מצפון על בגידה באיש הזה שאת כל כך אוהבת.

תהיי איתו סבלנית ואל תפסיקי לנסות על מנת להציל את הנישואים

מזליקה שלום,
פערים בחשק המיני הם קושי גדול שברור לעין שאת חשה בו היטב.
קשה מאד לעורר חשק מיני של גבר, שהחשק "הטבעי" שלו נמוך. למרות שהענין אינו מדובר, הבעיה הזו קיימת אצל זוגות רבים. בד"כ מדברים בחשק המוך אצל האישה.
אין ספק שאת מתוסכלת מאד, חשה דחויה וללא ספק לא מסופקת. כפי שכתבת את לפני לידה. לדעתי כדאי להמתין ללידה ואח"כ כשתחזרו לשגרה כדאי מאד שתפנו לטיפול זוגי/מיני כדי לאפשר לאיש מקצוע לסייע במקום שהרצון הטוב והיכולות שלך כבר לא מספיקים.
רותי בן-ציון שכטר