למומחים בלבד

נישואיך לא נגמרו דברי איתו על זה בפתיחות -

את מתארת מצב לא נעים במיוחד ויחד עם זאת, לא יכולתי להתעלם מהדרך שלך לבטא את העצב והאכזבה על אובדן האמון. אני שומעת בין המילים אכזבה ותיאור מאד קורקטי של המצב.
הכתיבה שלך לא משדרת כעס או עלבון. יש בה משהו מאד בוגר שמלווה בשמץ של השלמה עם מצב נתון.

אני מצטטת " אני לא תמימה וידעתי שזה עלולו לקרות מתי שהוא אנחנו כאמור מגיל מאוד צעיר והוא נמצא במסגרת מאוד "מתירנית" מה דעתכם? האם נישואי נגמרו?"

אני תוהה מה את מרגישה כלפיו באופן כללי...?
יכול להיות שהפניה לריגוש מבחינתו נובעת כיוון שאיבדת את ההתרגשות והתשוקה אליו?
מה שלא יהיה לא מצדיק פניה שלו להכרות וסטוצים. מה גם שהוא לא פעל בחוכמה ולכן גם עלית על זה. את אוהבת אותו? מתרגשת ממנו? מה מידת הסקס שקיימת ביניכם? האם אתם חברים טובים מעבר לכך?

אני מציעה לך לשוחח איתו, לספר לו מה ראית ולהגיד לו מה זה גרם לך להרגיש.
שוחחי על הדברים ואל תשמרי בבטן. אל תמהרי להבין מזה שנישואייך הסתיימו. לא שוברים את הכלים כל כך מהר. אלא אם כן באמת התחתנתם אחרי 7 שנים רק מתוך הרגל כשלמעשה האהבה כבר מזמן לא גרה אצלכם יותר.

ד"ר פסטרנק תודה על זמנך,

קראתי את מה שכתבתי ואת תשובתך.
אכן, אין בי כעס, אם כי אכזבה עמוקה, הכעס מופנה כלפיי, שכן אני מנהלת את הדיון הזה איתך ולא איתו. הוא הראשון שלי ואני שלו ויודעת שזה טבעי לרצות ריגושים וכו' והיו לנו עליות ומורדות אבל מעולם לא נפרדנו ידענו לדבר ואחד עם השני לפתור את זה.

אנחנו המון שנים ביחד, תמיד ידענו לדבר על הכל, אני מאוהבת בו כמו ביום שהכרתי אותו ויודעת כי הוא אוהב אותי (אני בטוחה שכמה אנשים יגחכו עכשיו..). ובגלל שאני אוהבת אותו אנ מוכנה לוותר עליו אם זה מה שהוא בחר לעשות, בלי כעס, בלי רגשות טינה. לכן אני לא יודעת מה לעשות עם זה.

חלק ממני רוצה לארוז תיק וללכת ולשאול אותו אייך יכולת? בשביל זיון לוותר עלינו?? אני יודעת שא זה יקרה אני לא חוזרת אין סיכוי.

וחולק אחר רוצה לא לוותר במיוחד בגלל התינוק שלי - איך אוכל להתסכל לו בעיניים מבלי שניסיתי להציל משהו?

ד"ר פסטרנ היקרה, מאיפה אני מתחילה ?!