הכי דחוף שאפשר בבקשה

שירה שלום,
את מיוסרת כי בתוכך את יודעת "שרימית" את בעלך ואת תחושת הרמייה את משליכה על העובר, .
לפי הספור העובר של בעלך.
העניין האחר הוא רגשות האשם שלך בהקשא לקשר שהיה לך עם האקס . מה שחשוב שתלמדי מהעניין הזה שבמריבה הבאה עם בעלך, לא תחזרי להתנחם בזרועות האקס.
רותי בן-ציון שכטר

שלום רב, ראשית תודה רבה לך שענית מהר. הוקל לי קצת.
היום שוב התעוררתי בדמעות, לא יכולה להניח למחשבות להתרוצץ בראשי- כמו, ואם הקונדום נקרע או היה קרוע אפילו שלא גמר, אולי היתה פליטה מוקדמת וככה נקלטתי, אולי ברגע של תשוקה הוא לא השתמש בזה כראוי וכו'.......
הX שלי יודע מהעניין, הוא מאוד תומך ומבין. תחקרתי אותו לגבי כל ההתרחשות והוא גם כל הזמן אומר שאין מצב שזה ממנו (הוא גם נשוי ואב לשניים, הוא מבוגר ממני כמובן, ואני מרגישה שהוא מאוד אוהב אותי). מרוב ייאוש לקחתי ממנו את אותו סוג הקונדומים שהוא השתמש איתי וראיתי שהתוקף שלהם נגמר ממש עכשיו,אמנם כשהשתמשנו בו עדיין היה בתוקף.
פתחתי אחד והתחלתי לשחק בו... לעשות כל מיני שטויות כמו לשים על מלפפון וכאלה, והוא נקרע על המלפפון ( כשניסיתי כאילו להחזיק ביד אחת ועם היד השניה לסגור עליו וכאילו לעשות תנועות של סקס...) ואז נכנסתי שוב ללחץ כי הקונדום נקרע והתחלתי לחשוב שאם גם אז הוא נקרע... אני פשוט מתביישת בשטויות שאני עושה, אבל המחשבות לא עוזבות אותי, עקב זאת אני כאילו לא באמת יכולה לאהוב את העובר שבתוכי ולא באמת שמחה שאני בהריון וגרוע מזה עוברות בי מחשבות על הפלה ועוד דברים רעים שכאלה...כי זה יותר מדי צירןף מקרים שאני ובעלי ניסינו חצי שנה אולי קצת יותר, ודווקא כשהיה לי קטע עם הX ממש באותם ימים נקלטתי מבעלי... בנוסף בגלל שחצי שנה לא הצלחנו, בעלי עשה בדיקת זרע ולפי מה שהרופא אמר שהזרע לא מהסוג הכי משובח אבל לפי דעתו עושה ילדים ושבכל מקרה עד שלא מנסים שנה או שנה וחצי להיכנס להריון אין טעם בכלל להיות מודאגים אלא להמשיך ולנסות.
אני יודעת שאני מעיקה עם כל ההסברים החששות והשאלות, אבל באמת שאין לי למי לפנות בעניין, סיפרתי לחברה מאוד טובה, היא אמרה שזה שטויות, גם אם הקונדום נקרע אז בגיל שלנו כבר לא נכנסים להריון מפליטה מוקדמת וחוץ מזה למה שהקונדום יקרע בכלל???
וזו לא תשובה מספקת... מה עליי לעשות, איך להיפטר מהמחשבות האלה ולהינות מההריון, פשוט אבודה...

שירה שלום,
את לא מעיקה, את מיוסרת ומלאה ברגשי אשם שאין בינם לבין האב הביולוגי שום קשר.
הדבר החשוב שראשון שכדאי שתפנימי הוא שבעלך הוא האבא של התינוק שלך.
הדבר הבא שכדאי מאד שתעשי מיידית זה לנתק את הקשר עם הרקס המיתולוגי, הדבר הבא אחריו לא חדבר עם חברה גם לא עם חברה הכי טובה בעולם. עדיף שתפני למטפל/ת ומהר כדי לעשות סדר בתחושות המבלבלות שלך וכדי שתתחילי להנות מההריון ותתחילי לאהוב את התינוק שלך.
רותי בן-ציון שכטר

שירה שלום,
את לא מעיקה, את מיוסרת ומלאה ברגשי אשם שאין בינם לבין האב הביולוגי שום קשר.
הדבר החשוב שראשון שכדאי שתפנימי הוא שבעלך הוא האבא של התינוק שלך.
הדבר הבא שכדאי מאד שתעשי מיידית זה לנתק את הקשר עם הרקס המיתולוגי, הדבר הבא אחריו לא חדבר עם חברה גם לא עם חברה הכי טובה בעולם. עדיף שתפני למטפל/ת ומהר כדי לעשות סדר בתחושות המבלבלות שלך וכדי שתתחילי להנות מההריון ותתחילי לאהוב את התינוק שלך.
רותי בן-ציון שכטר

שוב שלום,
את מקסימה. תודה לך על העצות והסבלנות. חשבתי על מטפלים, אך איך אוכל לעשות זאת ללא ידיעת בעלי? הרי זה עולה כסף, ואנחנו בחשבון משותף...הוא אדם מקסים, כל כך לא מגיע לו אישה בוגדנית כמוני... הוא כל כך שמח מההריון ומאושר, אני כל כך מרגישה שאני מרמה אותו... אני רק לשניה חושבת שהילד יהיה דומה לX, ולא יהיה של בעלי, אני לא יודעת איך אוכל לחיות עם זה...ואם הדבר יוודא לבעלי, אני אפילו לא רוצה לחשוב מה יהיה... אף על פי כל מה שציינתי לך בהודעות הקודמות (לגבי בדיקת זרע, אפשרות לקונדום קרוע וכו') את בטוחה שהילד לא יכול להיות של הX?
לצערי לא אוכל לנתק עימו את הקשר מכיוון שאנחנו עובדים צמוד כבר כמה שנים...
לגבי חברה את צודקת במליון % לא הייתי צריכה לספר לה כלל, פשוט כשנודע לי שאני בהריון הייתי בהיסטריה ולא יכולתי להירגע והיא האדם היחיד שיכולתי לדבר איתו על זה...
תודה מראש על תשומת הלב

שירה שלום,
את לא חייבת לשתף את בעלך בסיבה המדויקת בגללה את פונה לטיפול, תסבירי שהמעבר לאימהות מרגש אותך ואת מרגישה שאת צריכה הכנה נאותה, ענין נכון בסה"כ.
בטיפול תצילחי להרגע: לעשות סדר הרגשות במחשבות ולהתכוננן להורות ולהתאהב בעצמך, בהריון ובילד.
וכן הילד הוא מבעלך, אלו הם יסורי המצפון שמביאים עלייך את המחשבות הקשות.
רותי בן-ציון שכטר

לא נראה לי שאת 'חכמה' במיוחד והספור תמוה' רבת עם בעלך והלכת להזדיין עם האקס
סיפור נוגה שגרם לי להזיל דמעה, ספרי לנו ואני במתח אם יהיה הפי אנד ווהעובר הוא של בעלך ולא אקסך

צאי מהסרט שהבן לא של האקס ! תעשי חיפוש בספרי התנך שלנו ונסי להבין מה משמעות ואיך מכנים את הילד אותו את נושאת ברחמך לאחר בגידה באישך אם והילד לא שלך בעלך

אינני איש מקצוע, אך לדעתי האישית עם כל הקושי שלך שבקליטת ההיריון, אני ממליץ לך לעשות הפלה, אני מבין להרגשתך האישית, ולקושי שבדבר, גם אם יהיו לך את כל התשובות שבעולם, לעולם לא תדעי של מי העובר שבביתנך, גם איש מקצוע לו יוכל לעזור לך בכך.
לפי דבריך איכות הזרע של בעליך אינו איכותי, לכן יתכן שלא נקלטת ממנו, אך ישנה אפשרות שכן,
לגבי החבר שלך, יתכן שמכל מני סיבות שזרע נפלט בדרכים שונות, ומספיקה טיפה כדי שאת תתעברי, אך יתכן שלא, והתשובה אינה חד משמעית, קשה לי מאוד להאמין שלמומחה תהיה תשובה חד משמעית, לכן גם את לעולם לא תדעי של מי הילד שיולד, אני חושב שגם מצפונך לא ייתן לך לחיות בשקר עם בעלך, יתכן שזה לא יהיה שקר והילד שלו, אך שוב את לא תדעי לעולם, רק אם תעשי בדיקת רקמות, וכדי לעשות בדיקת רקמות, צריכות להיות לך סיבות מספיקות לבעלך, אך אם תעשי בדיקת רקמות וימצא שהילוד אינו בנו של בעלך, מצב מאוד סבוך. לכן את צריכה להחליט, לחיות עם השקר, אי הידיעה ונקיפות מצפון לאורך כל חייך , או אולי לעשות הפלה, ולהיות רגוע יותר,
כשאני אומר רגוע יותר, איננו יודע, מהן ההשלכות הפסיכולוגיות העתידיות מפני שזה אישי לכול אחת ואינני חושב שבעל מקצוע יכול להיכנס לנפש שלך ולצפות את ההשלכות העתידיות, מה שלי נראה שלעולם לא תשכחי את מה שתעברי, אך עם הזמן הכאב ישכח, בדיוק כפי שאדם קרוב מת והצער בתקופה הראשונית כל כך גדול, אך עם הזמן הזיכרונות עולים לעיתים אך הצער נוטה לרמה מאוד נמוכה, לכן ההחלטה אך ורק בידייך, הכנסת את עצמך לבעיה מאוד סבוכה. ואת צריכה להחליט, אם תוכלי לחיות עם השקר והמצפון, לאורך חייך, או לעשות הפלה, (שלאחר ידיעת בעלך שאת בהריון, היא בעיה בפני עצמה), ולתת לזמן להפיג את הצער, אך הזיכרון לעולם יישאר. מאחל לך בהצלחה בהחלטה גורלית זאת