ASD

שלום יעל.
כמו שאת בודאי יודעת, רפואה זה לא מתמתיקה ויש דרכים שונות לעשות דברים.
אני יכול רק להגיד לך מה הגישה שלי במקרה כזה.
בהנחה שהילד הוא אסימפטומטי (נראה בריא ללא בעיות , כמו רוב המקרים האלה בגיל זה), אני מתרשם באקו-לב מגודל הפגם ומקומו. אני מנסה להעריך האם יש סכוי לסגור זאת בצנתור ע"י מטריה. אם כן, אני נוהג לחכות עד גיל 4-5 שנים, במשך הזמן הזה הפגם יכול עדיין לקטון והילד גדל והסכוי לסגירה בצנתור גדל.(זו כמובן שיטה הרבה יותר קלה לילד במקרים שמתאימים לצנתור)
אם לעומת זאת הפגם הוא גדול ולא מרכזי ואין לו שוליים טובים ואני מעריך שגם בעתיד אין סכוי רב לסגירה בצנתור אין לי בעיה לשלוח את הילד כבר בגיל זה לניתוח (אך צריך לזכור שב 2-3 שנים הראשונות לחיים הפגם יכול עדיין לקטון.
בהצלחה.

לא נראה לי בעייתי לחכות 1-2 שנים ולבחון מה קורה. אם מראש ברור לגמרי לפי המיקום והשוליים שהפגם לא יתאים לסגירה בצנתור (גם בעתיד), והפגם לא קטן ב1-2 שנים הבאות ילך לניתוח.
אם נראה שיש סכוי שיתאים למטריה שווה לחכות עד גיל 4-5 שנים, זה מעלה את הסכוי לסגירה בצנתור.