שוב wpw

שלום אלון, שוב

ליפני לא הרבה שנים אמרנו שאם יש א.ק.ג. של WPW ללא בעיות, לא דואגים ורק אם חוזרים במצב של הפרעות קצב, בודקים ומטפלים. מאז בגלל כמה מיקרים של מות פתאומי- מיקרים מאוד נדירים, החלטנו שכל אחד חייב בדיקות ולפעמים אפילו צנתור כאשר הבדיקות לא שוללות מצב סכנה. זה גם היגיע למצב שיש ספורטאים בגיל 10, 11 ופחות, שלא ניתן לתת להם אישור לספורט תחרותי, ללא צנתור.

כשהבעיה כל כך נדירה קשה לשקול את הסיכון, ובגללו מתחילים לגרום למאות או אלפי משפחות לפחד וגם לצנתר ילדים בריאים ואז מתחילה ההתלבטות שלי אם אנחנו עושים משהו טוב או לא. אני מאמין שבהתלבטות הרפואית צריך לחשוב גם על הפחד הכאב וההטרדה שבצנתור, אפילו אם נגיד שאין סכנה רפואית (וזה למעשה לא נכון.)

יש דרישה וצפייה מהרפואה של ימינו לאפס סיכון וכולם משלמים על כך, החברה והמטופל עצמו. לפעמים היחיד שמרוויח, הוא העסק רפואי על ידי יתר בדיקות, פעולות פולשניות ויותר משפחות זקוקות למעקב שלנו.

כמו שכתבת, הבנת את עיקר תשובתי, וזה רק פילוסופיה (אבל לפי דעתי פילוסופיה מאוד חשובה ומשפיעה בגדול על החלטות חשובות ביום יום.)

ערב טוב