2 שאלות חשובות

שלום דפנה!

1. פוליקוז זה בעצם שרשרת ארוכה של מולקולות גלוקוז = סוכר פשוט.
זה דומה להוספת עמילן לתמ"ל. זה אולי משביע ומעלה במשקל אבל זה לא מזין ולא מוסיף בריאות ויכול לגרום להשמנה.

למה את רוצה להוסיף את זה לתמ"ל?

2. כשחותכים פרות וירקות, תוכן הפרי/ירק נחשף לאור וחמצן וחלק מהערך התזונתי מתחיל לרדת.
נכון שעדף לאכול פרות וירקות שלמים אבל זה בסדר גמור גם לחתוך ירקות בשביל לקחת לעבודה או לחתוך סלט כמה שיותר קרוב למועד אכילתו.
אחרי הכל, אם נגביל את עצמנו יותר מידי בסוף נלך לחטוף סנדוויץ' מוכן... וזו לא המטרה.

לבריאות!

תודה על תשובותיך.
ענית עליהם כ"כ חמוד שאני לא יכולה להתעלם משאלתך והנה אני עונה לך:
אני צריכה להוסיף לבני פוליקוז כי הוא קטן במשקל. (לפי האחוזון).
אמרו לי שפוליקוז עלול לגרום לשלשול. רציתי לדעת האם זה נכון? האם הפוליקוז עלול לגרום לשלשול או לתופעות לוואי אחרות? ואם כן- לאיזה?
מתשובתך הבנתי שהפוליקוז הוא נטו להשמנה (ובמילים יפות יותר: גורם לעליה במשקל...), והוא אינו מזין בשום-צורה. האם הוא גם מזיק לגוף באיזשהוא אופן? הוא שהנזק שלו הוא רק בהשמנה?
שוב תודה מראש. מחכה לתשובה, דפנה.

לגבי השלשול, אני אישית לא יודעת, השאלה מי אמר לך את זה. אם האחות בטיפת חלב אז כנראה זה נכון. שלשול הוא לא רק תופעת לוואי לא נעימה - הוא גם יכול להחמיר את בעית התזונה.

ההשמנה היא עצמה נזק. כי זו לא עליה אמיתית במשקל שמגיעה בעקבות אוכל מזין, זו עליה במשקל מהסוג שמוביל בסוף להפרעות בחילוף חומרים, השמנה בבגרות, תנגודת לאינסולין ומחלות לב.

אם התינוק כבר יכול לאכול דייסות נמסות, הם עדיפות על פוליקוז. יש היום דייסות נמסות משיבולת שועל ומאורז מלא.
אם הוא כבר מעל חצי שנה הוא יכול לאכול מזונות אמיתיים רבים...

אם הוא קטן יותר, צריך לחשוב למה הוא לא מעלה במשקל, והאם באמת צריך להתחשב באחוזון (אולי גם להורים שלו מבנה קטן?), ולמה הוא מקבל תמ"ל צמחי ולא חלבי? קצת יותר מורכב לפורום זה...

בהצלחה רבה!

אני רוצה להגיד לך שהתרשמתי מאוד מתשובותיך. מן התשובות הללו ניתן לראות עד כמה את מקצועית... (לא שבחנתי אותך או משהו- פשוט רציתי לדעת כמה דברים על הפוליקוז, ואת הבחנת שמדובר על משהו מורכב יותר ושאלת את השאלות הנכונות...) חשבתי שזה לא חשוב המידע הזה, אבל אני מבינה שכן אז אני אשתדל לכתוב לך בקצרה.
אז ככה: בני בן שנה ו-5 חודשים.עד גיל 4 חודשים ניזון מהנקה בלבד. אח"כ התחלתי לתת לו תמ"ל חלבי וכעבור חודש הוא החל להקיא אחרי כל ארוחה ולשלשל. הרופא אמר שמדובר בוירוס ושזה יחלוף עד עוד שבוע. בנתיים הוא נתן הידרן כדי שלא יאבד נוזלים. אבל הוא המשיך להקיא ולשלשל אז הרופא העביר אותנו לתמ"ל צמחי. זה לא עזר, והתחלנו להרגיש שמשהו לא בסדר. ביקשנו הפניה לגסטרו אך הרופא סירב לתת ואמר שקודם ננסה להעבירו ל"נוטרמיגן". וכך בני סבל במשך חודש שלם מהקאות ושילשולים, הוא ירד ירידה דרסטית במשקל ואף החל להיות אפטי.- לקחנו אותו למיון והחליטו לאשפזו.(בגיל חצי שנה) במהלך אישפוזו לא ערכו לו בדיקות פולשניות או מקיפות של מע' העיכול פרט לבדיקות שתן וצואה. כעבור יומיים שיחרורו אותנו בהמלצה לבדיקות שיעשו בקופ"ח. דבר מזה לא נעשה.
נדמה היה שה"נוטרמיגן" טוב לבני מאחר וההקאות ירדו אך לא לגמרי. פעם עד 3 פעמים בחודש בני היה מקיא. שילשולים היו כל הזמן. וכך נמשך המצב מגיל חצי שנה ועד גיל 9.5חוד'. הרופאים תלו את ההקאות והשלשולים בצמיחת השיניים, וירוסים ודלקות-אוזניים רבות שהיו לו כל הזמן. בגיל 9.5 חוד' בני החל שוב להקיא ולשלשל לאחר כל ארוחה כמו בגיל 5 חוד' אז שוב ביקשנו הפניה לגסטרו והתעקשנו על כך אלא שלא היה פשוט בכלל לקבוע תור. בגיל 10 חוד' הגענו שוב למיון (בחרנו בי"ח אחר) והתחננו אל הרופאים שמשהו לא כשורה ושהתייחסו אלינו קצת יותר ברצינות. אז הגיעה רופאת גסטרו ומאז אנחנו איתה במעקב. היא קבעה שהנוטרמיגן לא טוב לו והחליפו לו ל"ניאוקייט". סוף-סוף בני לא הקיא ולא שילשל! אבל הוא ירד הרבה במשקל ועכשיו מנסים להעלותו במשקל. הבעיה היא שתמיד היתה לו בעיה עם מוצקים- הוא אף פעם לא אכל ארוחה שלימה של מוצקים,וגם כשאכל- היה מקיא גם את זה. מגיל 10 חוד' רופאת הגסטרו קבעה שבנתיים (כדי לזהות מה הבעיה) עליו לאכול רק את התמ"ל. (בהתחלה זה היה נוטרמיגן ואח"כ עברנו לניאוקייט). עכשיו הם רוצים שהוא יאכל רק את הניאוקייט והוסיפו לו שבארוחה אחת בלבד ביום הוא יאכל עוף+אורז/תפו"א+גזר+כפית שמן. את הניאוקייט אמרו לעשות מרוכז יותר ולהוסיף פוליקוז ודייסה- אבל הוא לא אוהב דייסות. כרגע בגובה הוא באחוזון, אבל במשקל הוא אמור לשקול בערך קילו יותר. לשאלתך- שנינו לא שמנים, אז חשבתי שאולי זה קשור. חוץ מזה הוא לא נראה רע בכלל, אבל הם אמרו שרק כאשר הוא יעלה במשקל- ניתן יהיה להוסיף לו מזונות נוספים. אני כבר חושבת שמדובר בבעיה אחרת: או בעיה של אלרגיות ורגישויות למזונות רבים, או בעיה של אי-ספיגת המזון בגוף או בעיה של עיכול מזון מוצק.

חשבתי לעצמי- אם הוא בגובה נמצא באחוזון והוא לא נראה רע- יש לו בטן שמשמנה, הוא נראה חיוני וחמוד- אז אם אני אגרום לו להשמנה (ע"י חומרים מלאכותיים כמו פוליקוז או כפית שמן)- אז הוא עלול להראות ממש עגול. דב קטן הוא יראה ...
וחשבתי על עוד דבר- אולי זהו מבנה גופו. ככה הוא- רזה (יחסית) וזה מבנה גופו ולא יעזור כמה ננסה להשמינו- זה הרי לא כ"כ הולך לי. הוא לא אכלן גדול, הוא אוכל מעט- גם את מה שהוא רגיל ואוהב... אוף! אני כבר מתוסכלת מזה...
אני מרגישה שהרופאים עשו את עבודתם בצורה הטובה היותר הכך שעלו על זה שהוא רגיש גם לנוטרמיגן, והחליפו לו לניאוקייט- דבר שממש טוב עבורו וממש חל שיפור בכל התחומים בזכות המעבר לניאוקייט. אבל הם כאילו לא מרוצים מזה והם לא מסכימים שנעבור כרגע למזונות מוצקים נוספים משום שלטענתם הוא חייב להשמין. אני חייבת להגיד שאני מבינה את הרעיון שבזה, אך זה קצת מדאיג אותי ומעלה אצלי שאלות רבות... ושוב, כמו שאמרתי קודם, אני בכלל מרגישה שמדובר פה בבעיה אחרת שעדיין לא עלו עליה.
רציתי לדעת מהי דעתך בנושא הזה.
והאם את יודעת איך מזהים בעיה בעיכול או באי-ספיגת מזון. ואיך ניתן לזהות אלרגיות שונות למזונות שונים? (או שזו כבר שאלה לפורום אחר...)
תודה על תשובתך, דפנה.

זה באמת מקרה מקרה מורכב מכדי לדון בו בפורום זה רק אומר כמה דברים:
-אם הוא לא מקיא את העוף והאורז את יכולה לתת לו דברים הרבה יותר עדינים ומזינים כמו מרק ירקות טחון ופרות מבושלים מרוסקים ודייסות טחונות מדגנים מלאים וטחינה ואגוזים ושקדים טחונים (כמובן בזהירות, אחד אחד ומתוך הנחה שאין לו בעיה אחרת)
-תתייחסי יותר לאיך שהוא מרגיש (מקיא ומשלשל) ומתפתח (יושב, עומד, מדבר) מאשר לאחוזון.
-אם דברים לא משתפרים, כדאי שתלכי לנטורופת/ית לטיפול מעמיק.

בהצלחה רבה!

היי.
תודה על תשובתיך.
באמת מרוב יאוש- חשבתי ללכת למישהי שמאבחנת אלרגיות ורגישויות למזון. זה לא כלול בסל- אבל נראה לי שווה. כי כששאלתי את רופאת הגסטרו של בני איך הם יבדקו לו רגישות למזונות נוספים- היא אמרה שלא בודקים אלא פשוט מביאים לילד לאכול ורואים איך הוא מגיב. לפי תגובתו (הקאות, שילשולים, פריחה, כאבי-בטן) מבינים שהוא רגיש למזון אותו הוא אכל כרגע. לטענתה עושים זאת בהדרגה כדי לזהות את המזון לו הוא רגיש/אלרגי. שמעתי שיש כאלה שמאבחנים רגשיויות למזון ע"י מכשירים שונים או בדרכים טבעיות שונות. למשל, שמעתי על מכשיר ה"ביקום" ורציתי לדעת האם שמעת עליו? האם ידוע לך שהוא יעיל בזיהוי ובטיפול בעיות בסוג זה שיש לבני?
לגבי הצעתך- ללכת לנוטורופתית. אם זה יעזור- אז סבבה! רק במה היא יכולה לעזור אם לבני יש מגוון בעיות שקשורות ככל הנראה לא רק במזון שהוא אוכל (או לא אוכל...) אלא גם בעיות במע' העיכול? בכלל, מהי נטורפתיה ובמה היא יכולה לסייע?
תודה (שוב...) על כל תשובותיך, דפנה.

לגבי רגישויות למזון:
אני בודקת או ע"י הוספת מזונות אחד אחד (כמו שאמרה לך הרופאה) או ע"י הימנעות ממזון מסוים לתקופה כדי לראות אם הבעיה נעלמת.
אין לי נסיון עם הביקום ודברים דומים.

נטורופת הוא גם תזונאי אבל יש לו הכשרה בפתולוגיה והוא יכול לעזור לך לאבחן האם הבעיה תזונתית או שיש בעיה פיזיולוגית. בנוסף, בנטורופתיה מנסים להתגבר על בעיות פזיולוגיות בעזרת תזונה מתאימה.

הרבה בריאות!