פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום - יש לך שאלה?

יונית שלום
גמגום אינו תופעה מולדת, הגורמים לגמגום הינם רבים ומשפיעים אחד על השני ולכן לרוב לא ניתן להצביע על סיבה אחת. גם אם את אדם בוגר אין זה אומר שלא ניתן לטפל יותר. יותר מכך, בגילאים שונים אנחנו פנויים יותר להשקעה בנושא. אם עדיין לא טופלת בטיפול דיבור מסורתי (כלומר טיפול דיבור אצל קלינאית תקשורת) בהחלט מומלץ שתנסי. אם כבר טופלת רבות בעבר עדיין פתוח בפניך שמוש במכשירים מעודדי שטף כגון מכשיר SPEECH EASY. אלו מכשירים המשפרים את הגמגום בזמן הרכבתם (ללא השפעה כאשר אינם בשימוש) ולרוב עוזרים לאנשים עם גמגום בינוני - חמור.
לגבי המקום בו את מגמגמת יותר יכולות להיות סיבות רבות לכך. ברוב המקרים הגמגום נוטה להחמיר במצבי לחץ או בשיחה עם דמויות הגורמות לך למתח. יחד עם זאת ישנם מקרים שבמקומות כאלו הדובר עושה מאמץ עז ומצליח להפחית מעט את הגמגום ואז בבית הוא 'נח' יותר ומאפשר לגמגום לצאת בחופשות. זה ברור וחשיבה שצמומלץ לעשות עם קלינאית תקשורת באבחון.

יונית, אני היפנותרפיסת שמטפל בין היתר בגמגום. ניתן ליצור איתי קשר באייסיקיו שמספרו 238444437.

חן, הגישה שלך שגויה בעיניי. אמנם את צודקת שגמגום זה לא תופעה מולדת, אבל לא ציינת שגמגום נגרם מטראומה כלשהי במהלך החיים של הבן אדם. יש אפילו מגמגמים שהתחילו לגמגם בכלל אחרי ילדותם. רובם ככולם לא זוכרים מתי הם לא גימגמו, גם אם הם התחילו בגיל 10, לדוגמא. למה? כי הם בתת מודע לא רוצים להיזכר בכל המקרה המצער הזה ובנסיבותיו. על מנת לטפל בגמגום באופן אפקטיבי ולא רק זמנית, הגישה צריכה להיות - לטפל בזיכרון של המקרה הטראומטי שהוביל לגמגום, ולא באפקט של הגמגום עצמו! זה, בכל מקרה, רק על קצה המזלג. אני מקווה שלא נפגעת או משהו ושלקחת את דבריי כהערה בונה וידידותית.

שלום לך,
רוב מקרי הגמגום שאנו רואים היום בקליניקה אינם על רקע טראומטי. (כמובן שיש גם כאלה, אך מעטים יחסית). רבים מההורים והילדים מדווחים כי למעשה, הגמגום מתחיל קרוב לתחילת הדיבור או לקראת הגילאים של 3-5 שנים, כאשר רואים ילדים רבים שבדיבורם מתחיל להופיע חוסר שטף התפתחותי. לחלק זה עובר, ולחלקם לא (מכל מיני סיבות).
אופן הטיפול בגמגום יושפע גם מההיסטוריה של הופעתו, ודוגמה אחת היא מה שאת פירטת.
במקרים בו הרקע הוא נפשי - ישנם גם מגוון בעלי מקצוע שרלוונטים לטפל בנושא.
יום טוב, ענת

אינה שלום
אין גיל ספציפי להתחלת דיבור במקרים אלו גם דיספרקסיות קשות שונות מאוד זו מזו. חלק מהילדים הדיספרקסים מדברים בגילאים תקינים אך מובנות הדיבור מאוד מאוד לקויה ואילו אחרים לא מצליחים להפיק מילים ואז יש איחור בהבעה. ישנן קלינאיות תקשורת המתמחות בדיספרקסיה קשה , תוכלי לאתצרן דרך אתר אגודת קלינאיות התקשורת. בנוסף לכך כל קלינאית תקשורת העוסקת בהתפתחות שפה מנוסה לרוב בתחומים אלו.

המדובר בילד בן 4 שיש לו מילים בודדות. קשה לו מאוד להפיק את העיצור עצמו. החיבור של העיצורים הוא יחסית קל. כמו כן יש קושי בשיום. בחיקוי הוא מצליח יחסית בקלות את העיצורים הבודדים שיש לו אך בשיום עדיין מתבלבל. כמו כן יש לציין תת תחושה בפה. נאמר לי ע"י קלינאית תקשורת אחת שקלינאיות לא אוהבות לגעת בפה ושאני לא אמצא קלינאית שתסכים לגעת לו בפה. מדוע? האם תוכלי להמליץ לי על שמות של מטפלים באיזור הצפון - מרכז?
האם מקובל בעבודה עם דיספרקסיה לגעת לילד בפה?

שלום יונית,
ככלל כאשר יש צורך קלינאיות תקשורת בהחלט ונגעות גם בתוך הפה אך במקרים רבים נושא הגריה התחושתית מתבצע בעיקר בבית עם הדרכה של הקלינאית המטפלת.
בשל הקושי הרב מומלץ במקרים כאלו לטפל במסגרת התפתחותית רב תחומית ולכן רצוי שתפנו למכון להתפתחות הילד של קופת החולים שלכם. לאיזו קופה אתם שיכים? האם בנך עדיין לא מטופל? האם עבר איבחונים?

בני מטופל במכון להתפתחות הילד. אנו הולכים באופן פרטי לקלינאית תקשורת שמטפלת בו אך ללא מגע בפה.
שאלתי היא, האם יש מטפלים המוסמכים לטפל בדיספרקסיה שיכולים לבוא לטפל בו כדי שהטיפול יעשה בצורה מקצועית יותר?
הילד הוא עם דיספרקסיה מאוד קשה שמעכבת אותו מאוד בשאר תחומי ההתפתחות.

שאלה נוספת,
האם בגן תקשורתי או גן שפתי מקובל לעבוד עם ילדים על היגוי?
תודה.

הי יונית

מאחר ובנך מטופל ע"י קלינאית תקשורת כדאי להתייעץ איתה לגבי קלינאית מומחית. בכל מקרה את יכולה למצוא גם באתר קלינאיות התקשורת (ISHLA.ORG.IL). בכל מקרה חשוב לדעת שלא בכל מקרה של דיספרקסיה יש צורך בטיפול בתוך הפה אלא רק במקרים בהם יש גם קושי תחושתי.
לגבי גן שפתי , שם מטפלים בקשיי הילד כולל היגוי. משבצים ילדים דיספרקסיים לגן שפתי כדי לתת טיפול מאוד אינטנסיבי (בגן מיוחד יש הרבה עבודה פרטנית) וכן כי לעיתים מומלץ לשלב שמוש בלוח תקשורת
בהצלחה

שלום שוב,
האם רק בגן שפתי עובדים על קשיי היגוי או גם בגן תקשורתי?
תודה.

יונית שלום
לרוב גן שפתי נועד לילדים שיכולותיהם הבסיסיות תקינות אך יש להם קשיי שפה. גן תקשורתי מיועד לילדים עם בעיות תקשורת (כדוגמת ילדים הסובלים מאוטיזם). בכל מקרה כאשר מומלץ גן מיוחד עוברים ועדת השמה שם מחליטים אם כן גן מיוחד או לא. ההחלטה על סוג הגן נעשית בהמשך בהתאם לשיקולים המקצועיים.

שני בוקר טוב,
לא כל כך הבנתי את שאלתך אולי תוכלי לפרט. גמגום בודקים רק עאשר חושדים שילד/מבוגר מגמגם, . באופן רגיל לא בודקים זאת. כאשר יש חשד לגמגום יש לבדוק זאת בכל גיל. ישנה תופעה הנקראת חוסר שטף התפתחותי ומופיעה לרוב בגילאי 2-5 שנים . במקרה זה הילד נוטה לחזרות עך תחילת מילים, לרוב מדובר בתקופות קצרות והילד כלל לא מודע לכך. במקרה והמצב הוא כזה מחכים לרוב 2-3 חודשים לראות אם התופעה תעלם ומקפידים בתקופה זו לא להתיחס לחוסר השטף ולעודד את הילד על התוכן של דבריו ולא הצורה. אשמח לתת תשובה יתר מדויקת אם תוסיפי פרטים

אין שום מגבלת גיל לטיפול היגוי, אמנם יותר קשה לשנות הרגלים שמושרשים כל-כך הרבה שנים, אך אם יש מוטיבציה, אפשר וכדאי לנסות לשנות.
בהצלחה

הי ליאת
בגיל 17 ח' אנחנו מצפים לפחות מלמות ויותר דיבור.. 12 ילים זה גבולי לגיל זה אך בהחלט חשוב לנו גם מה הוא עושה בנוסף כגון הצבעה, בייביי וכדומה. בשל תחושתך שהתקדמותו אינה מתאימה לגיל כדי להגיע לאבחון קלינאית תקשורת. באבחון יבדקו את כל מאפיני הדיבור והתקשורת של בנך ויוכלו לקבוע האם זקוק לטיפול ואם לא להדריך אותכם על דרכי פיתוח שפה.
במקביל תבצעו גם בדיקת שמיעה כי זה נדרש בכל אבחון.
אבחון שפה בגילאים אלו ניתן לבצע דרך הקופה, לרוב במסגרת התפתחות הילד

הי עמית
דיבור ילדותי זה מונח מאוד משתנה בהתאם למי שמשתמש בו. האם הוא אינו הוגה ל' בכלל או שטועה רק במילה לא?

הוא אינו מצליח לבטא ל' כלל ובכל המילים הוא משבש את הל'

תודה על ההבהרה, הגיית ל' תקינה צריכה להתרחש עד גיל 4 שנים , מאחר ובנך עבר גיל זה עליכם לפנות לאבחון קלינאית תקשורת בנושא

פנה לרופא א.א.ג. (אף-אוזן-גרון)

אילי שלום,
שיבושי ההיגוי שאותם תארת אכן לא תואמים את גילך, אך אין סיבה שתשלימי עם המצב. בטיפול של קלינאית תקשורת ינסו ללמדך איך להפיק נכונה את הצלילים המשובשים, כך שתוכלי לדבר בנוחות בין חברייך.
פני אל רופא המשפחה להפנייה לטיפול הנ"ל.

אריק שלום

לגבי שאלתך בנושא מקומות עבודה - נכון להיום יש בשפע.
שאלתך על משכורות מאוד תלויה בבחירת מקום ותחום העבודה. המשכורות הנמוכות ביותר בהתחלה הינן סביב 20-25 ש"ח (לרוב בקופות החולים).
משכורתו של קלינאית וותיק שוב תלוייה מאד בתחום עבודתו. טיפולח דיבור אצל קלינאי תקשורת פרטי עולה 150-250 ש"ח אז כמובן העובדים פרטי מרווחים טוב. גם בתחום מכשירי השמיעה המשכורות סבירות ואך נאות בחלק הממקומות.
יחד עם זאת אם השיקול הכלכלי הינו העיקרי אז עדיף לפנות להיי טק....
חן

רינת שלום
שיבוש זה אינו מתאים לאף גיל התפתחותי, יחד עם זאת הוא אינו נדיר. מאחר ובנך מאוד צעיר אין טעם לפנות לקלינאית תקשורת כעת בנושא היגוי. אם התופה לא תעבור עד גיל שנתיים וחצי - שלוש כדאי לטפל בזה אז.

עידית שלום
ראשית את צריכה להתחיל מאבחון של קלינאית תקשורת מאחר ולסוג הבעיה יש השפעה על הבחירה. ברוב המקרים מכונים של קלינאיות תקשורת לא נראים כמו מרפאת רופא כך שלא יהיה קישור לנושא. חשוב מאוד שאת לא תצייני קישור זה (אפילו לא על דרך השלילה 'זה לא רופא')
לגבי פניה פרטית או דרך הקופה זה בעיקר שיקול כלכלי. רוב הטיפולים הינם ממושכים וחשוב לקחת זאת בחשבון מבחינת הוצאה. קלינאיות תקשורת שעובדות בקופות החולים או בהסדרים עימם הינן אותן קלינאיות שעובדות באופן פרטי. לרוב ההבדל העיקרי הינו שבמקומות ציבוריים לא תוכלי לבחור את הקלינאית הספציפית שתטפל בבנך.
היתי ממליצה לך בשלב ראשון להתחיל בתהליך ואם מסיבה כלשיה את מרגישה שאינך מרוצה אז להתחיל לחפש באופן ספציפי. במידה ואת מעונינת לפנות באופן פרטי באפשרותך להכנס לאתר אגודת קלינאי התקשורת בישראל (www.ishla.org.il) ושם תוכלי לאתר קלינאיות תקשורת באזור מגורייך

ברוב המקרים מדובר בהרגל והרגלים ,כמובן אפשר עם מאמץ לשנות. זה תלויי האם זה מפריע גם לה.

שרית שלום
קלינאיות תקשורת עוסקות בבעיות שפה ודיבור. נושא ההתנהגות מטופל ע"י פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים. באפשרותך לפנות לפסיכולוגית של הגן (במידה ומדובר בגן עירייה) והיא תוכל להפנות אותך הלאה בהתאם לצורך

שלום רב

לא ניתן לתת תרגילים מבלי שרואים את הילדה. האם היא כבר עברה אבחון. במידה וניתן לתת תרגילים הם צריכים להנתן לאחר האבחון ע"י קלינאית התקשורת שמאבחנת. זאת מאחר שההמלצות תלויות בסוג השיבוש, הסיבה לו והשלב בו נמצאת.

מאיה שלום

מבחינתנו מילה הינה כל צליל שחוזר על עצמו תמיד במשמעות מסוימת. למשל 'מה' לאמא או אפילו 'הופ' לכדור. בגילו בהחלט הינו רוצים לראות כמה מילים וגם הצבעה.
החשיפה המעוטה לשפה שניה יכולה להשפיע אך במידה מועטה ביותר מאחר ומתאורך הוא חשוף בעיקר לעברית.
חשוב לבצע בדיקת שמיעה כי זה גורם שיכול להשפיע וכן כדאי לפנות לאבחון קלינאית תקשורת. האם יש בסביתכם קלינאית תקשורת דוברת עברית?