פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום - יש לך שאלה?

חן שלום
מתאורך מדובר בקושי כלשהו בלמידה, האם עלו קשיים בגן החובה?
לגבי קצב הדיבור אפשר וכדאי לפנות לאבחון קלינאית תקשורת שתראה האם מדובר בדיבור איטי באופן חריג או בתחומי הנורמה ותוכל לתת המלצות לשיפור. בנושא הלמידה במידה ועולים קשיים מומלץ לבדוק את הנושא, יועצת בית הספר תוכל להמליץ לך על האבחון המתאים

רועי שלום
מתאורך אני מבינה שמדובר בבעיה במבנה החייך הגורמת לאנפוף. רצוי להתיעץ עם קלינאית תקשורת המתמחה בבעיות חייך. קלינאית התקשורת תוכל לבדוק האם הסיבה לאנפוף כרגע הינה המבנה או הרגל. במידה ומדובר בהרגל ניתן ללמד דיבור טוב יותר.
היכן נותחת? בחלק מבתי החולים יחידת החייך כוללת קלינאית תקשורת שזו עבודתה.

נותחתי בבית חולים מדיקל סנטר , אבל אני מטופל בבית חולים מאיר.

הי רועי
אם הינך מטופל בבי"ח מאיר הינך בידיים מצויינות. כדי להתיעץ עם אריאלה נחמני, היא קלינאית תקשורת המתמחה בנושא חייך ותוכל לתת תשובה מדויקת יותר
חן

סאוסן שלום
את מתארת לנו בהודעתך את הדיבור של בחור שאת מכירה .לפי התאור יתכן ומדובר בגמגום. אם הבחור רואה לנכון לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה לגבי דיבורו , הוא יכול לעשות כך ולפנות לקלינאית תקשורת, והיא תוכל להסביר על "מה שאפשר לעשות במקרה" . בינתיים ובקשר אלייך ,הייתי מציעה להימנע מלתת הצעות והנחיות כדי לעזור להגברת השטף, כי לא ברור אם באמת זה עוזר או "פוגע " כפי שדיווחת.
אז תתאזרי בסבלנות ותשמעי אותו עד הסוף,תנסי להתייחס לתוכן השיחה איתו ולא לצורת הדיבור.וכאשר יפנה לקלינאית תקשורת תקבלו הדרכה מפורטת יותר.
מקווה שעזרתי
בהצלחה
ז'קלין

שלום לך שוב
אני מאזור המשולש, ואני כמעט בטוחה שהוא לא יסכים לפנות לקלינאי תקשורת מהאזור שלנו, משום שהוא מאוד רגיש. לכן, את יכולה אולי לעזור לי ולהפנות אותי לקלינאי תקשורת המומחה בתחום של בעיות שפה אצל מבוגרים.
עד כמה לפי הידע שלך, זה יכול לעזור לו, בגיל מבוגר כל כך להתגבר על בעיה זו?אני מאוד רוצה לעזור לו עד כמה שאני יכולה (זה הארוס שלי), ובמקרה שבו הוא יסרב לפנות לקלינאית תקשורת, מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו?
אגב, אני סיימתי לימודים לתואר ראשון בחוג לחינוך של תלמידים לק"ש ויש לי כבר ידע בתחום התפתחות השפה ועיכוב שפתי, לכן, אם את יכולה להסביר לי בקצרה על בעיה זו ולא להסוס מלהשתמש במונחים מקצועיים מתחום השפה.
אני מודה לך מראש
סאוסן

שלום סאוסן
אני מבינה את הצורך שלך לעזור לארוסך. ברצוני להתמקד בשלושה דברים:
1- הפניה לקלינאית תקשורת: בהודעה שלך את כותבת "להפנות אותי" - כלומר את מבקשת ללכת לק. ת כדי לקבל ייעוץ על מקרה שלא איבחנה ולא ראתה. אם ארוסך מעונין בטיפול או הדרכה כלשהי ,יש אפשרות לפנות לקלנאי תקשורת מהאזור שלכם או מכל אזור אחר . כלומר העקרון המנחה כאן "שהוא ורק הוא " יכול לפנות לטיפול בגמגום.כמובן שבמהלך הטיפול ,הסביבה הקרובה מעורבת בתהליך הטיפולי לפי החלטת המטפל והמטופל. יש לציין שגם טיפול בגיל המבוגר יוכל לעזור וזה תלוי בהרבה גורמים (למשל :כמה זמן טופל בעבר ,מידת הענין בטיפול ושינוי...)
2- בקשר להסבר על "הבעיה" :אני הבנתי מהתיאור שמדובר בלחיצות לפני הדיבור . לא נראה כאן שיש עיכוב שפתי או איחור שפתי או קשיי שליפה שנשמעים כמו חוסר שטף-מהתיאור זה נראה מתאים לגמגום . את יכןלה לגלוש באתר של הגמגום הישראלי (ארגון אמב"י) כדי להכיר את הנושא לעומק.
3- סאוסן: אם ארוסך לא מעונין בטיפול ,איך את "תעזרי לו" ? בדיווחך את לא מתייחסת לעמדה של ארוסך לגבי דיבורו, האם הוא נמנע מדיבור בשל כך ? האם ישנן תנועות בגוף בנוסף ללחץ? האם הוא מבקש שיעעזרו לו או שיניחו לו ? בד"כ ההנחיה היא ללכת לפי הדרישות של המטופל כלומר האם הוא אוהב שיגיו לו "תנמיך את הקול " או "תדבר מהר " או לתת לו לסיים בלי התערבות. בד"כ על כל השאלות האלו ניתן לענות במסגרת הטיפול.

בהצלחה

שלום אורית
את יכולה לפנות למזכירות קופת החולים שלך כדי לבדוק עם איזה מכון או עם אילו קלינאיות תקשורת יש הסכם,כדי לקבל טיפול /מימון דרך הקופה.

בהצלחה בטיפול

ז'קלין

יהודה שלום
יתכן שהאלכוהול עוזר לך כי הוא מרגיע אבל זה בוודאי לא פתרון מומלץ. לצערנו אין ריפוי לגמגום אך במקרים רבים אפשר לשפר את הגמגום ואת החיים עם הגמגום בעזרת טיפול. האם טופלת בעבר?.
ברוב המקרים מומלץ על טיפול של קלינאית תקשורת שתלמד אותך אסטרטגיות לדיבור שוטף יותר. במקביל בחלק מהמקרים מומלץ גם על טיפול פסיכולוגי שיעזור בהתמודדות עם המצב.
קיים גם מכשיר הנקרא SPEECH EASY. מכשיר זה מונח באוזן כמו מכשיר שמיעה סמוי ובעת הרכבתו הוא מפחית את הגמגום בצורה משמעותית (מיועד בעיקר למגמגמים קשים)

בכל מקרה במידה ולא טופלת בעבר מומלץ לעבור אבחון של קלינאית תקשורת שתוכל להמליץ על הטיפול המתאים

חגית שלום,
ילדתך מפותחת כהלכה ומדברת בהתאם לגילה. סביב גיל שנתיים רוב הילדים אכן מדברים בצירופים. בגלל שטווח הנורמה מאד רחב, ניתן לראות שיש ילדים בגיל זה שכבר מדברים במשפטים, או מאידך, ילדים שרק מתחילים לצרף שתי מילים- וכל זה נורמלי ומתאים לגיל, כך שאין סיבה לחשוש. המשיכו לשחק איתה, לדובב אותה ולאהוב אותה, ועם הזמן תבחינו בהנאה בהתפתחות השפה.
באופן כללי, כדי לעודד הרחבת הדיבור, תמיד אפשר להרחיב את האמרות של הילד במעט יותר מרמתו. למשל: אם היא אומרת: "אמא-נעליים" ומביאה לך את נעלייך, אפשר לומר לה: "נכון, הנעליים של אמא"! כדי שתשמע את המבנה המלא יותר. אך בשום אופן לא לתקנה ("תגידי כך ולא כך").

שלום לך,
החל מאמצע שנות ה-40 בחיי אדם, מתחילות להופיע תלונות מרובות של אנשים על שליפה איטית, אשר לרוב מתורגמת כבעיית זכרון. בנוסף, קושי בזכרון נובע גם מחוסר קשב לפעילויות אוטומטיות (שאז אנו מחפשים כל הזמן דברים בבית..).
פגיעה ביעילות של המערכת הקוגניטיבית (ולא אובדן ידע) אופיינית לתהליך ההזדקנות הטבעי. נוכל לראות קשיי שליפה (או תופעת "על קצה הלשון") בעיקר על שמות, מקומות, תאריכים, שמות אובייקטים ורעיון מרכזי של שיח.
לרוב נזכרים במילים לאחר מספר דקות.

ישנם מבחנים שונים אשר עושים הבחנה מבדלת בין תופעת הזדקנות טבעית למחלות שיכחה שונות.

לטיפול בכך - למשל: מנסים לתרגל אסטרטגיות זכירה שונות (להשתמש באסוציאציות שונות למילה החסרה - צליל פותח, מידע סמנטי, תיאור ויזואלי וכו').

פני שלום,
ממכתבך אני אתייחס לשתי נקודות שהעלת:
א. היגוי ושמיעה - יש קשר הדוק בין ירידת שמיעה לשיבושים בהיגוי. לגבי שיבוש מילים ספציפיות - יתכן ובזמנו רכש מילה זו או אחרת בצורה שגויה (יתכן עקב שמיעה ירודה), ולכן משתמש בה באופן שגוי, שימוש שהפך להיות הרגל.
במידה ובנך משבש מילים ספורות בלבד - כדאי לעבוד עימו על הגייה נכונה של מילים אלו ע"י חלוקת המילה להברות וצלילים עד שיפיק את המילה במדוייק. במידה וקיימים שיבושים מרובים - מומלץ לפנות לאבחון של קילנאית תקשורת.
ב. ציינת כי לפעמים מדבר בחוסר ביטחון ושוכח מה שרוצה להגיד. תיאור זה יכול להעיד על תופעה שנקראת "קשיים בשליפת מילים", בה הילד מכיר את המילה, אך אינה מצליח לשלוף אותה בצורה יעילה מהזיכרון (מה שקורה לעיתים למבוגרים - שזה עומד "על קצה הלשון"). במידה והינך רואה כי דיבורו של בנך מאופיין בהיסוסים, חיפוש מילים, שימוש במילים שהן "ליד", או שמוותר על מה שרצה לומר - מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת.
בהצלחה

יניב שלום
מדובר בבעיה נפוצה וניתנת לטיפול. יש להגיע לאבחון של קלינאית תקשורת ובהתאם להמלצתה לטיפול. בגילך לרוב קופות החולים אינן משתתפות בעלות הטיפולים ולכן יש לבצעם באופן פרטי. מומלץ לוודא עם הקופה שלך האם ממנים אבחון לפחות

יולי שלום
ברוב המקרים כאשר דיבור בקול אינו נובע מבעית שמיעה הוא נובע מהרגלים. כולנו נוטים לדבר בעוצמה גבוהה כאשר הסביבה מדברת כך או כאשר הסביבה רועשת.
בנוסף יתכנו סיבות התנהגותיות - לרוב הכוונה איננה למחסור באהבה אלא לצורך פנימי של הילד לדאוג לתורו (למשל כשיש מספר ילדים במשפחה)
בגיל הזה לרוב לבקש מילד לדבר בשקט עוזר מעט מאוד. מומלץ להקפיד לדבר עימו בשקט באופן מכוון (ככל שהוא מרים את הקול אתם צריכים להחליש את קולכם כך שיהיה נשמע אך שקט מאוד). כמו כן כדאי להפחית רעשים סביבתיים (כגון טלויזיה) כאשר משוחחים ולהמנע משיחות ממרחק או מחדר לחדר.

אורי שלום
גמגום יכול לעבור במקרים מסויימים. בקרב ילדים אחוזי ההחלמה מגמגום הינם 70%. אצל מבוגרים או ילדים שמגמגים שנים רבות הסיכוי להעלמות הגמגום קטן ביותר.
עדיין ישנם טיפולים שיכולים מאוד לשפר
כיום קיים גם מכשיר SPEECH EASY. זהו מכשיר הנכנס לאוזן (כמו מכשיר שמיעה קטן) ומשנה את הדרך בו אתה שמוע את עצמך בקרב מגמגמים רבים זה גורם לשיפור ניכר (בזמן הרכבת המכשיר)

הגימגום לא מופיע בכל תחילת משפט, לרוב כשאני מתחילה שיחה/נושא חדש.

רוני שלום
גמגום בהחלט יכול להופיע בעקבות לחץ ומתח, יחד עם זאת לא כל מקרה של חזרה על תחילת מילה הינו גמגום.
מאחר ומדובר בתקופה ארוכה שהתופעה נמשכת חשוב שתגיעי לאבחון של קלינאית תקשורת. קלינאית התקשורת תעריך האם מדובר בגמגום או בתופעה אחרת, מה חומרת הבעיה ותמליץ על הטיפול המתאים.
את האבחון מבצעים דרך קופת החולים. עליך לגשת לרופא המשפחה שלך ולקבל ממנו הפניה
בהצלחה

בגילו של בנך זה עדיין סביר לשבש הגאים אלו, אם לקראת גיל 3 זה עדיין לא יסתדר אז שווה לפנות לאבחון.
לגבי הריור. האם בנך מוצץ מוצץ? האם הוא נוטה לצינונים חוזרים?

שלום,
חוסר שטף הוא תופעה מאד נפוצה בקרב ילדים בגיל הצעיר, אשר נמצאים במהלך התפתחות משמעותית בתחום הקוגניציה והשפה, כאשר יש פערים בין היכולות, ואז הילד מרבה בחזרות על חלקי דיבור כדי לאפשר לעצמו חשיבה נוספת והתארגנות בשפה. זה יכול להמשך מספר חודשים ואף יותר. אני ממליצה לכם לחכות עוד כ-שלושה חודשים ואם המצב לא משתפר או מחמיר, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת להתייעצות / אבחון, אשר תכוון אתכם על דרכי התמודדות, תעשה מעקב לילד, או תחליט על טיפול במקרה הצורך.
בינתיים, חשוב שתבינו כי הילד אינו מודע לחוסר שטף זה, וחשוב לא להעלות את הקושי למודעות שלו ולכן - אין להתייחס בשום דרך ל"גמגום" שלו. יש לחכות בסבלנות עד שיסיים את דבריו ואז לענות לו. חשוב לשמור על התור של כל אחד מכם בשיח, לכבד את דבריו, לא להכנס לדבריו, לא "לעזור" לו ולהשלימו, ולא לתת לו הערות על שינוי צורת הדיבור שלו. חשוב להתייחס רק לתוכן של הדברים שלו ולא לאופן בו הם נאמרים. התייחסות נכונה של הסביבה מפחיתה את הסיכוי "לשמר את הגמגום" בטווח הארוך.
בהצלחה.

יניב שלום,
כפי שאתה מתאר את הקשיים של בנך לא הבנתי עד הסוף אם הקושי הוא רק בשליפת מילים או שיש קשיים נוספים. בכל מקרה, חשוב מאד להתחיל טיפול של קלינאית תקשורת, מאחר ובטיפול שכזה ניתן לעזור לו להתמודד עם קשייו. מטרת טיפול בשליפה היא 1. לשפר את יכולת השיום והשליפה, 2. לרכוש אסטרטגיות שונות להתמודדות עם קשיי השליפה שלו ביומיום, שיאפשרו לו לבטא את עצמו בדרכים שונות ולא להמנע מדיבור. במהלך הטיפול תקבלו הדרכה כיצד תוכלו לעזור לבנכם ולהיות פחות חסרי אונים.