פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום - יש לך שאלה?

שלום לאה
לפי הדיווח לבן שלך הפרעות דיבור-גמגום מגיל שנתיים?מהתיאור לא מובן האם זה גמגום-עצירות ,לחיצות ,חזרות וכו' או הדיבור שוטף וישנו "פחד תקשורתי" ,בכל במצבים אני ממליצה שתפני לקלינאית תקשורת בהקדם דרך קופת החולים אליה אתם שייכים , ותשקלו ביחד אם יש צורך לפנות גם לייעוץ פסיכולוגי.

בהצלחה
ז'קלין

הי מאמינקה
קלינאית תקשורת אינה מורת שליוב, היא כלל לא מורה ומרבית העבודה אינה במערכת החינוך אלא במערכת הבריאות ובמערכת הפרטית. סגנון העבודה יהנו שונה (טיפול והוראה הינם בעלי שוני רב), הגילאים הינם כבר מגילאי 0 ומעלה והעבודה הינה עם בעיות שונות רובן אינן לקויות למידה. מעבר לכך עבודת קלינאית התקשורת כוללת גם את תחום השמיעה (בדיקות שמיעה ומכשירי שמיעה)

בהתאם לכך אינני יכולה לענות על שאלותיך בתחום ההוראה כי איני עוסקת בתחום. לגבי עבודת קלינאית תקשורת. רוב הקלינאיות עובדות ביותר ממקום אחד בחלקיות משרה. אך מגיעות למשרה מלאה אם הינן מעונינות בכך. לרוב הבחירה להתחלק לשני מקומות הינה של הקלינאית עצמה משיקולים של גיוון, התנסויות שונות ומשכורת

בהצלחה בבחירה
חן

כדי לעבוד כקלינאית תקשורת את חיבת תואר ראשון בהפרעות תקשורת. אין דרך אחרת. יתכן שכבעלת תואר ראשון תקבלי פטור מחלק ממקצועות הלימוד.
לימודי תואר ראשון בהפרעות בתקשורת מתקיימים באוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת חיפה ומכללת הדסה בירושלים

המצב שאת מתארת מאובחן לרוב כדיבור חטוף. את האבחון מבצעת קלינאית תקשורת, באפשרותך לפנות בקופה שחלך. חשוב במקביל לבצע בדיקת שמיעה

מירי שלום
מאוד מקובל לעשות הפסקות בטיפול לצורך 'עיכול'. ילדים לומדים בהדרגה ולרוב אחרי תקופת התקדמות תהיה תקופה של עצירה בה הילד מפנים את מה שלמד. כמובן אנו מדריכים לרוב את ההורים כיצד להמשיך ולעודד דיבור בבית. בכל מקרה כפי שבוודאי נאמר לך העיקר ההתקדמות הינה מהמודעות והתרגול היומיומי בבית. מה אורך ההפסקה שהומלצה? מתי יצאתם להפסקה?
אם את לא שקטה מומלץ קודם לחזור לקלינאית המטפלת ולהתיעץ איתה.
לגבי גן שפה זה לא רלוונטי כי מדובר בגנים מגילאי 3 +. בכל מקרה בגיל כזה במעון יכולים לשלב בצורה יפה ילדה עם איחור,

תנסי להתייעץ עם אבני דרך. יש להם קלינאיות שבאות הביתה. זה פרטי כך שאין "מכסות" של טיפולים והילד יקבל כמה שצריך.

שרית שלום
התופעה שאת מתארת נקראת חוסר שטף התפתחותי ולמרות שהיא לעיתים קצת מבהילה היא נורמלית בהתפתחות.
מדובר בשלבים בהם יש פער התפתחותי בין תחומים שונים המתבטא בחזרה על הברה ראשונה. כפי שציינת הילד כלל לא מודע לכך.

החשיבות העליונה בתקופה כזו הינה להתעלם. כלומר חשוב לא להתייחס , להיות סבלניים ולחכות עד לסוף המשפט מבלי לעזור או להציע הצעות (כגון תנשום עמוק ודומיהם). להתייחס לתוכן הדברים ולא לצורה ולהתייחס לבנכם כרגיל - כך אם יש צורך להעיר / להעניש בשל בעית התנהגות לעשות זאת כרגיל גם אם הוא נתקע.
בתקופה כזו כן מומלץ להפחית את כמות השאלות כלפיו ולנהל שיחה המאפשרת לו בחירה אם להשתלב או להקשיב.
במידה והתופעה נמשכת יותר מ - 3 חודשים אז יש לפנות לאבחון קלינאית תקשורת

הי לירי
מה זאת אומרת שהוא לא מוציא הברה- הוא לא ממלמל או סתם "שר " בתנועות? הוא שומע אותכם? הוא מבין? הוא צוחק בקול? מה אמרה לך האחות בטיפת חלב ?
אמא מודאגת

במצב כזה חשוב לבצע בדיקת שמיעה בהקדם וכן ברור אצל קלינאית תקשורת (אך רק לאחר בדיקת שמיעה)

יסמין שלום
כאשר יש שינוי בדיבור כפי שאת מתארת חשוב לפנות לברור רפואי כדי לוודא שאין לכך גורם רפואי. יתכן מצב בו עיפות או לחץ גורמים ליותר טעויות אך לרוב נצפה להחמרה של תופעה קיימת ולא למשהו חדש. גשי לרופא המשפחה שלך ותתיעצי איתו לגבי ברור רפואי

חנה שלום,
הילד בן השלוש עושה שיבוש מסוג fronting, שבו למעשה מרים את חוד הלשון למעלה במקום את גב הלשון (החלק האחורי שלה). זהו תהליך התפתחותי נורמלי שמסתדר לרוב באופן טבעי לקראת גיל 4 שנים. במידה ולא - אז מומלץ לגשת לאבחון קלינאית תקשורת. בינתיים יש להמשיך ולהנות מדברי ילדך, ללא קשר לצורת דיבורו.

שלום רב,

אבקש לדעת מי המומחה מס' אחד בארץ בנושא PDD?
אני מבקשת לעשות אבחנה מבדלת בין דיספרקסיה מאוד קשה, ADHD, עיבוד שמיעתי וכ' לבין PDD.
תודה רבה.

למי שמבקש שמות של מומחים נא לעיין ברשימה שניתנה לפני כיום .
בנוסף לכך,באזור הצפון ישנו מרכז מילמן , ד"ר שניצר וקלינאית תקשורת בשם דייזי ינקו- ניתן להיעזר בהם
בהצלחה
ז'קלין

תודה על תשובתך. אני מחפשת בעצם פסיכולוג קליני/התפתחותי מאיזור המרכז/ירושלים שיוכל לאבחן אבחנה מבדלת בין PDD לבין דיספרקסיה קשה/עיבוד שמיעתי/ADHD וכ'.
תודה ויום טוב.

ראי תשובתנו מה- 20.1 בפורום זה. כל השמות שניתנו שם הם רופאים / פסיכוחוגים / פסיכיאטרים מאזור המרכז, שנותנים אבחנה מבדלת. בהצלחה.

שמעון שלום
מדיווח שלך אני מבינה שדיבורך "לא ברור " - אך לא פירטת :האם הקצב מהיר? האם ההברות נבלעות? האם יש היתקעויות? האם יש בעיה בקול (צרידות....) ? האם ישנה איטיות?.
כיוון שאתה מתאר שינוי בתקופה אחרונה חשוב מאוד האבחון הרפואי -נוירולוגי. לאחר מכן ניתן לפנות לאבחון ע"י קלינאי תקשורת , ולקבל הדרכה בהתאם.
בהצלחה
ז'קלין

שמעון שלום
חשוב במקרה של הופעת שינוי בדיבור וכאב לעשות ברור רפואי מקיף. מתאורך לא ברור לי אהם האשפוז וה -CT קשורים לבעיה. רצוי לתיעץ עם רופא המשפחה ולקבל הפניה לרופא פה ולסת.
במידה והברור הרפואי תקין יש מקום להתיעצות עם קלינאית תקשורת, יתכן שסגנון הדיבור שלך הוא הסיבה לדיור הלא ברור

שלום רב
דבר ראשון חשוב לבצע בדיקת שמיעה כדי לוודא שהרמת הקול אינה תוצאה של ירידה בשמיעה (ולו הקלה ביותר)

בהמשך אם מדובר בהרגל השיטה הכי יעילה לשינוי עוצמת הקול היא לדבר אל יו מאוד בשקט. הערות ובקשות לרוב עוזרות לזמן מאוד קצר (נסה אתה לדבר אחרת מהרגיל ותרגיש כמה קשה לשנות זאת). לעומת זאת ענו מאוד מושפעים בסגנון הדיבור מהסביבה. הדבר קורה באופן לא מודע כך שעצם העובדה שהשותף לשיחה מוריד את עוצמת הקול גורמת גם לנו לעשות זאת. חשוב גם לשים לב לעוצמת הרעש בבית - להשתדל לנהל שיחות בחדר שקט יחסית ולא עם טלויזיה קולנית ברקע, לא לדבר מחדר לחרד וכן הלאה.

הזכרת גם טון גבוה - האם הכוונה שהקול צפצפני? במקרה זה יש צורך בברור של קלינאית תקשורת שתוודא האם מדובר בטון מתאים או לקוי ותציע רעיונות לטיפול.
יום נעים

שלום רב
דבר ראשון חשוב לבצע בדיקת שמיעה כדי לוודא שהרמת הקול אינה תוצאה של ירידה בשמיעה (ולו הקלה ביותר)

בהמשך אם מדובר בהרגל השיטה הכי יעילה לשינוי עוצמת הקול היא לדבר אל יו מאוד בשקט. הערות ובקשות לרוב עוזרות לזמן מאוד קצר (נסה אתה לדבר אחרת מהרגיל ותרגיש כמה קשה לשנות זאת). לעומת זאת ענו מאוד מושפעים בסגנון הדיבור מהסביבה. הדבר קורה באופן לא מודע כך שעצם העובדה שהשותף לשיחה מוריד את עוצמת הקול גורמת גם לנו לעשות זאת. חשוב גם לשים לב לעוצמת הרעש בבית - להשתדל לנהל שיחות בחדר שקט יחסית ולא עם טלויזיה קולנית ברקע, לא לדבר מחדר לחרד וכן הלאה.

הזכרת גם טון גבוה - האם הכוונה שהקול צפצפני? במקרה זה יש צורך בברור של קלינאית תקשורת שתוודא האם מדובר בטון מתאים או לקוי ותציע רעיונות לטיפול.
יום נעים

שלום רב
דבר ראשון חשוב לבצע בדיקת שמיעה כדי לוודא שהרמת הקול אינה תוצאה של ירידה בשמיעה (ולו הקלה ביותר)

בהמשך אם מדובר בהרגל השיטה הכי יעילה לשינוי עוצמת הקול היא לדבר אל יו מאוד בשקט. הערות ובקשות לרוב עוזרות לזמן מאוד קצר (נסה אתה לדבר אחרת מהרגיל ותרגיש כמה קשה לשנות זאת). לעומת זאת ענו מאוד מושפעים בסגנון הדיבור מהסביבה. הדבר קורה באופן לא מודע כך שעצם העובדה שהשותף לשיחה מוריד את עוצמת הקול גורמת גם לנו לעשות זאת. חשוב גם לשים לב לעוצמת הרעש בבית - להשתדל לנהל שיחות בחדר שקט יחסית ולא עם טלויזיה קולנית ברקע, לא לדבר מחדר לחרד וכן הלאה.

הזכרת גם טון גבוה - האם הכוונה שהקול צפצפני? במקרה זה יש צורך בברור של קלינאית תקשורת שתוודא האם מדובר בטון מתאים או לקוי ותציע רעיונות לטיפול.
יום נעים

ישנם מספר רב של אנשים בארץ שמומחים בתחום, כל אחד ואופיו, גישתו ותפיסתו, כך שקשה להגדיר מי המומחה. להלן מספר שמות שברשותי:
ד"ר אביגיל גולומב - פסיכיאטרית, עובדת ברמת חן;
ד"ר זימן, עובד בתל-השומר;
ד"ר דיצה צחור, אסף הרופא
ד"ר מירי קרן, פסיכיאטרית
קלינאית תקשורת מומחית - מיכל שטיימן, קרית אונו.

בהצלחה.

עינת שלום,
מבחן תבור פותח ע"י מכון "הדים". ניתן לקבל עליו מידע באתר של המכון www.hedim.co.il. פרטים נוספים יעלו באתר לאחר הכנס. לגבי הרצאה - עדיין אנו לא ערוכים לכך כרגע, אך תוכלי להשאיר פרטים וננסה לברר לגבי זה בהמשך.
בברכה, ענת תבור.

אילה שלום
חשוב להפריד בין צרידות קודמת לבין הצרידות הנגרמת מהמיתר המשותק. טיפול קלינאית תקשורת במקרה של שיתוק מיתר שונה במקצת מאשר במקרה של 'סתם' צרידות. יחד עם זאת הטיפול כמובן תלוי במוכנות שלך לעשות שינויים בסגנון הדיבור.
במקרים של שיתוק מיתר עקב ניתוח מצב הקול העתידי תלוי בכמה גורמים - ראשית המיתר יכול להיות משותק במיקומים שונים (פתוח , סגור או באמצע) דבר המשפיע מאוד על הצרידות. שנית לעיתים לא מדובר בשיתוק מלא אלא בחולשה קלה ואז רואים שיפור הדרגתי בתנועה עם התרגול.
בשל כך חשוב לטפל בהקדם - מאחר וכבר עברו 6 שבועות חשוב שתגיע בהקדם האפשרי לקלינאית תקשורת לטיפול כל עוד שהנזק 'טרי'. לגבי בדיקות את צריכה להתיעץ עם הרופא שלך האם יש בדיקות שלא נעשו וניתן לעשות. לרוב רופא א.א.ג בודק את המיתר בזמן פעולה עם סיב אופטי וזו הבדיקה העיקרית

לא הוכח קשר גנטי בדיספרקסיה אך ישנם מקרים שהתופעה חוזרת בקרב בני משפחה.מתאורך נשמע שבנך מפיק צלילים אך עדיין מתקשה לחברם למילים דבר היכול להיות עדיין תקין לגילו. מומלץ בבית להקפיד על חשיפה טובה ואינטנסיבית לדיבור מתאים (כפי שבודאי למדתם עם בנכם הבכור). הכוונה למבעים קצרים (בני מילה או שתיים) וחזרתיים המשולבים שוב ושוב בפעילות יומיומית, דבר זה מקל על רכישת הדיבור.
לגבי הריור חשוב לראות מתי הוא מופיע - האם קשור לצמיחת שיניים, מופיע רק בזמן מציצת מוצץ וכדומה.

מרב שלום
דיספרקסיה הינו שם המתיחס לקושי בדיבור על רקע של קשיי תכנון תנועה. יחד עם זאת דיספרקסיות באות ברמות שונות ורבות ולכן אין גיל אחיד לרכישת דיבור אצל ילד דיספרקסי. לרוב הטיפול הינו ממושך ונדרש זמן עד שרואים התחלת שינוי. יחד עם זאת אצל חלק מהדיספרקסים ברגע שיש שינוי הוא יכול להיות בקפיצות (מאוד משתנה מילד לילד). בהתאם לכך אין גם המלצה אחת לגבי גן או מסגרת טיפולית.
אם לא עברתם אבחון התפתחותי מומלץ לעבור אבחון מלא כדי לשלול קשיים גם בתחום המוטורי. ניתן להתיעץ עם קלינאית התקשורת המטפלת לגבי מידת הטאינטנסיביות המומלצת לטיפול ולתרגול בבית.. כמו כן כדאי להתיעץ עם קלינאית התקשורת והתפתחות הילד לגבי הצורך במסגרת חינוכית טיפולית
בשל התסכול שבנך מפגין כדאי לבדוק אפשרות של שמוש בלוח תקשורת באופן זמני - הכוונה לתת לבנך דקרך לתקשר ללא מילים (בעזרת תמונות) מה שיקל על התסכול כרגע (ואף מזרז לעיתים את רכישת הדיבור). לוחות תקשורת נבנים ע"י קלינאית תקשורת.
לגבי קלינאית תקשורת מומחית - באופן כללי כל קלינאית תקשורת המתמחה בגיל הרך עוסקת רבות בדיספרקסיה, אם ברצונך קלינאית שזו התמחות בלעדית שלה באפשרותך להכנס לאתר אגודת קלינאות התקשורת בישראל ושם יש רשימת קלינאיות תקשורת פרטיות לפי אזור מגורים והתמחות.