מיניות בצל מחלה

שלום. אני חולה במחלה כרונית שמרתקת אותי הרבה לבית ומגבילה אותי בתנועה.
החבר שלי הכיר אותי ככה. שנינו בני 29 ותיכך נוגעים ב-30.
תמיד הייתי מאד מינית וכשהכרנו שכבנו 2-3 פעמים בשבוע.
די מהר ירדה התדירות לפעם בשבוע,אח"כ פעם בשבועיים וגם לפעם בחודש ואפילו יותר.
לא אוהבת להרגיש דחויה.
החבר עובד בעבודה פיזית קשה,הרבה שעות,חוזר עייף ובנוסף חווה משבר כשחומרת המחלה שלי התבהרה לו.הוא אמר פעם שיש במחלה משהו שלא גורם לו להימשך אליי כשהיא מחמירה .
אבל גם כשהיא בנסיגה אין שינוי בחשק.
גם כשעומד לו ואני נוגעת בו לא בא לו להמשיך.
הוא לא נותן לי ממש ליזום (זה צריך לבוא ממנו)
יש בינינו חברות.יש אהבה,פירגון...יחד עם זאת ניסינו טפול ביחד שלא עזר. הוא לא ממש נפתח.
אני אובדת עצות. מאד אוהבת אותו וזה הדדי.
גם כששוכבים אני מרגישה כאילו הוא שוכב עם עצמו ולא איתי. הפור-פליי די גרוע וגם כשאני אומרת מה בא לי הוא לא ממש זורם ומרגיש אותי. הוא גם לא אוהב שאני מתלהבת מאד באקט. לא יודעת למה.הוא אומר שהוא נמשך אלי,אבל המעשים מראים אחרת.
מרגישה שהנשיות שלי פגועה,
יש לכם הסבר או עיצה?
חשבתי כבר שהוא א-מיני ואולי הומו מודחק ואולי לא נמשך אליי ולא רוצה להודות בזה.
תודה!!