אין חשק

את צעירה רק עם ילד אחד...ליכאורה קל יותר לפרק המשפחה
אבל את לבד יהיה לך קשה חברתית כלכלית ..תחשבי על היום של אחרי ..ועל זה נאמר "עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה" תני זמן תנסי לשדרג את היחסים...ותפנקי את עצמך בכל דרך שיתאפשר לך שיתגמל אותך על הסבל עם הבחור........בהצלחה אישה

מדבריך נשמע שהקשר שלכם לא רק שאינו מקדם אתכם אלא גם פוגע בכם או לפחות בך. את צריכה לשאול את עצמך לשם מה את זקוקה לקשר הזה. אם את מחליטה להשאר בקשר תלחמי לשפר אותו נשמע שככה זה ממש לא נכון. הזוגיות שלכם כפי שהיא היום עשויה יותר לפגוע בילד שלכם מאשר לתרום לו, היא מנוכרת, ללא חיבה ואהבה. כשאת עצובה כל הזמן הבן שלך קולט את זה. רק כאשר תהיי לבד ותתחילי לממש את עצמך תוכלי לאפשר לעצמך לחוש אהבה כלפי משהו אחר, במצב המדוכדך שבו את נמצאת אינך מספיק פנויה להכיל ולפתח רגשות אחרים. את צריכה להאמין בעצמך וביכולתך ולצעוד קדימה שם תמצאי אהבה.

אני איתו מגיל מאוד צעיר כמו שאמרתי כבר. מגיל 17 היתחלנו לגור יחד היתרחקתי מההורים לא סימתי בצפר לא עשיתי צבא ניכנסתי להריון ישבתי בבית גידלתי את הילד שנתיים אין לי בסיס אחר חוץ ממנו אין לי עבודה מסודרת אני ממש תלויה בו כשעזבתי אותו ליפני שנה היתגוררתי עם סבתא ממש לא היסתדרתי איתה עברתי לגור אצל הדודה ואז אצל האמא היתי במשבר נפשי כזה חיים חדשיים ואמא לא ממש יבינה אותי איתי לא היסתדרתי ביכלל ואז חזרתי אליו כי ראיתי את עצמי ממש עבודה היתי צריכה פינה לא יכלתי יותר לנדוד מפה לשם עם הילד ריחמתי אליו...חיים שלי! לא יכלתי להשכיר משהו כי לא היה איך הוא לא היה משלם מזונות והיה מאכיל אותי מרור שהיתי מבקשת כסף ....זה הסיפור יש פיתרון ?כי אני לא מוצאת!