פחד מקיום יחסי מין.

אני בת 24, יש לי בעיה מאוד חמורה באינטימיות עם בני הזוג השונים שהיו לי בחיי.
הקשר הראשון שלי נמשך כמה שנים, וכשהגענו לקיום יחסי מין, מאוד כאב לי וחשבתי שזה בגלל שזו הפעם הראשונה והפעמים הראשונות כואבות. הדבר גרם לי להיות מתוסכלת ולהיפרד מהחבר ולבדוק, האם זה ככה גם בקשרים לא רציניים. עברתי כמה קשרים לא ארוכים במיוחד ועדיין המצב לא השתפר. לא משנה הגיל, הגדלים, המיקום, כואב לי שם למטה בקיום יחסי מין. כאבי תופת. כאילו מכניסים לי סכינים ודוקרים אותי מבפנים. כאבים שלא ניתן לתאר בכלל.
לאחר זמן מה נכנסתי לקשר רציני חדש. בתחילתו זה נורא כאב, אבל ההתחלה הייתה מרגשת ולכן היא גברה על הכאבים. הייתי מאוהבת, אז להבדיל מהבחורים המזדמנים כאב לי, אך שמחתי ורציתי לרגש והתגברתי. לאחר כחצי שנה, המצב הידרדר. מאוד כאב לי באיזור, ולפתע החלו לי תופעות של כאבי בטן חמורות, דלקות באיזור. כל פעם "תירצתי" לחבר שאני לא רוצה כי כואב לי, ובאמת כאב לי. אך ברגע שהוא שינה את הנושא והחלטנו סתם להתחבק, זה נגמר. הכאבים חלפו כלא היו אחרי כמה דקות.

הדבר מגיע גם במגעים אינטימיים אחרים ולא רק בקיום יחסי מין, אך בעיקר בקיום יחסי מין האקט מאוד מאוד כואב, ולעיתים אני מגיעה למצב של בכי מרוב הכאבים, בחילות, כאבי בטן שמכווצים את כל הגוף, חרדה, הזעה, לחץ. דווקא ככל שאני מרגישה חופשיה, ככה הכאבים גוברים. ככה הגוף שלי מרשה לעצמו לפרוק ולומר פשוט שהוא לא מוכן. וכשאני מצליחה להתגבר, אני צריכה רמת ריכוז מאוד גבוהה כדי להנות. הדבר מוציא אותי מלכתחילה מריכוז וקשה לי להנות.

ניסיתי משחות למינהן, בלי קונדום, עם קונדום, סוגים שונים, הלכתי כמה פעמים לטיפול אצל הגניקולוגית והכל תקין. אני מרגישה חסרת אונים כי ניסיתי הכל. ואני חייבת לציין שהיחסים נעשו מאהבה, בלי לחץ, ולהפך, היה כזה שחרור עד כדי כך שבאיזשהו שלב שנינו ויתרנו על זה לתקופה של שנה, וכשניסינו שוב, זה לא צלח בכלל. גם כשהבחור נותן לי תחושה שהוא איתי תמיד, הכאבים שם. בסופו של דבר, הבחור נפרד ממני. היה לו קשה ואחרי כמה שנים בלי אינטימיות רבה, הוא פרש. ואני מבינה, אבל זה שבר את ליבי. עכשיו המצב הרבה יותר קשה וכבר תקופה מאוד מאוד ארוכה אני לא מסוגלת להתקרב לאף גבר. אני ממש מפחדת לתת שוב אמון רגשי, וגם אמון פיזי. אני יודעת שהסיפור יגמר אותו דבר כמו בשני הקשרים הקודמים שלי.

גם לפני התקופה עם הבחורים המזדמנים, היו לי את הכאבים הללו. ואני לא זוכרת חוויה טראומתית מאף בחור שהייתי איתו, ולא מהעבר הרחוק.
אני פוחדת שכל מערכות היחסים שלי יגמרו כמו האחרות.
זה מפחיד שאני אומרת את ה"לא" שאני כל כך מחכה כבר לומר אותו. אני מרגישה בקיום יחסי מין כמו אונס. אני מתפללת שזה יגמר, אני רק רוצה שהבחור יהנה ולסיים עם זה., וזה עוד כשאני בטוחה שהחבר אוהב ומאוהב, ובוטחת בו.

אני לא יודעת אם זו בעיה נפשית, ואם כן, אז איך ניגשים בכלל לפתור אותה.