יחסי מין

בעבר אמצעי מניעה שמשו למניעת הריון בלבד, לפני שזיהו את הקשר בין יחסי מין לבין מחלות מין שונות. האמצעי הפשוט ביותר היה הימנעות מקיום יחסי מין. הפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בסוף המאה ה-19 מייסדות הפמיניזם הטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר ילדים.

גם סירוס שימש כאמצעי מניעה וכך למשל ילידי האי צ'טם (ממזרח לניו זילנד) נהגו לסרס חלק מהבנים, כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין באי הקטן. סירוס של מנוצחים במלחמות היה נפוץ בעת העתיקה כאמצעי למנוע ריבוי טבעי של האויב המובס.

משגל נסוג אינו מומלץ, אך גם שימש אמצעי נפוץ ואפילו מופיע בגמרא: "כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ" (גמרא, מסכת יבמות). אמצעי אחרים המוזכרים בגמרא הם - "מוך" - פירושו צמר גפן או לֶבֶד שהאישה הייתה מחדירה לנרתיק לפני המשגל. ועוד אחד - תנועות נמרצות, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה: "אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר" (מסכת כתובות) - שיטות לא מומלצות במיוחד...

קונדום היה ידוע כבר למצרים באלף השני לפני הספירה - כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. במאה ה-17 השתמשו במעי של כבש.

כמו כן השתמשו בקוטלי זרע טבעיים, כגון, משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מהנרתיק אל הרחם או בשר. עץ השיטה המכיל חומצת חלב (אחד החומרים הפעילים בקוטל זרע גם בימינו!) וגם יין, חומץ, מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים רימון, שמן מנטה ווחומרים אחרים.