מה עובר עלי

אני בת 39 אמא ל2. גרושה מזה 14 שנה.
כל השנים אני בקשר עם הגרוש אך לא חי איתי בבית.
אני טורחת שיידע על מצבי...הזוגי וההתפתחויות...יש לי המון מחזרים ויש אומרים שאני נראית בת 20. אני לא מתלהבת מאף מחזר...אך "דואגת" שהגרוש יידע על כל אחד מהם בדרך עקיפה. בבקרו את הילדים הוא תמיד בודק לי את הנייד שלי ורואה את כל הההתכתבויות שלי עם מחזריי שהם לא הכי קלים לקריאה.
אני שונאת את הגרוש שנאה קשה על מה שעברתי איתו ועם הילדים ועל הפקרתו אותנו אך יחד עם זאת אוהבת אותו. אינני מבינה מדוע אני מתנהגת כך.
כל פעולה שעושה או כל קשר שלי עם מישהו אחר (ועד עכשיו בעצם נאמנה לו שנים), דואגת שיידע ושיקנא עד טירוף. מרגישה כמו משחק איתו ונהנית לראות כמה הוא סובל לשמוע על מחזריי. אולי זה נשמע לא שפוי...אבל כל מה שעברתי איתו גרם לי להגיע רק למשחקי קנאה וסבל. אני לא באמת מתכוונת להמשיך עם אף אדם לזוגיות רצינית, גם לא למצבים של דייטים או כל קשר אחר. איך אפשר לשנוא אדם עד מוות ובכל זאת לאהוב אותו ולרצות אותו? אני בקונפליקט פנימי עם עצמי...מאוד קשה לי ויחד עם זאת נהנית מסבלו.
הוא מבחינתו השבוע הבהיר שאינו יכול להיות עוד כלי שלי כדי להמשיך לרצות אותי בכל הפולישטיקים הללו...יש לציין שהוא נגמר מזה וזה מה שעושה לי טוב. כאילו שאני מביאה אותו לכניעה..אך יחד עם זאת משאירה אותו על אש קטנה על מנת שלא יעזוב את חיי בשקט שאז אין לי יותר כלום. גם הוצאת האנרגיות מבחינתי בכל הקשרים הטפשיים הללו מעייפים אותי שנים ואני מוצאת את עצמי חיה למען הקנאה של הגרוש.
מה עובר עליי?..מדוע אני עושה זאת? איך אני יכולה לשנות את המצב או להבין שזה לא בסדר מה שאני עושה...גם אם אני ממש שונאת אותו. אנא עזרתכם.