לא מרגישה

שלום

אני בת 28. התחלתי לקיים יחסי מין בגיל 24. למרות שהתחלתי לקיים יחסי מין יחסית מאוחר, עדיין לא עשיתי זאת בלב שלם ויותר מתוך פחד שמא אשאר בתולה ואצטרך להסתיר את הנושא עד לגיל מבוגר יותר, ובינתיים לחיות בבושה מסוימת, כדי שלא יצחקו עליי.

ארבע שנים עברו, יש לי היום ניסיון מיני וגם מאחורי שתי מערכות יחסים ארוכות שהסתיימו, ובכל זאת לא קלטתי עד היום למה אנשים עושים סקס. אני עושה סקס מתוך רצון להעניק סוג של חיבה לגבר שאני נמצאת איתו, אבל זה לא מובן מאליו. כלומר, הפעמים הראשונות שאני עושה סקס עם גבר מסוים, הן לרוב לא משמעותיות, והרצון להעניק בא בשלב מאוחר כשכבר התרגלתי לקירבתו.
אני מוצאת שאני לא נמשכת לרוב הגברים שאני יוצאת איתם, ובכלל מאוד קשה לי למצוא גבר שאני נמשכת אליו. לא רק קשה, זה נדיר שזה קורה. זה קרה לי רק פעם אחת עד היום.
בזמן סקס אני אף פעם לא הרגשתי כלום. אני זוכרת שהחבר שלי תמיד רצה שאני ארגיש את האיבר שלו בתוכי, אבל עד היום מעולם לא הרגשתי שום דבר בתוכי, אלא אם כאב לי.
עד היום עדיין לא גמרתי בסקס. גם לא באוננות ליד גברים.

הדברים האלו גורמים לי לשאול את עצמי כל פעם מחדש, למה לטרוח? למה לעשות סקס? ואפילו למה לחיות..
די ברור לי שאני סטרייטית. אני כן נמשכת לגברים, פשוט לא רוצה לשכב איתם. אין לי שום משיכה לנשים, וסקס עם נשים מרתיע אותי מעצם מהמחשבה עליו.

הדבר היחיד שיש לי, והיה לי עד היום זאת האוננות. סיפוק עצמי זה הדבר הכי טוב שיש לי.
תמיד רציתי לפנות לטיפול מיני, אבל אין לי אמצעים לממן את הטיפול. הבנתי שזה טיפול מאוד יקר.