לא גומרת מחדירה

(קטעים מתוך כתבה שנכתבה עם המטפלת המינית ליאת דורי במגזין "מנטה" בגליון פברואר)

האם באמת אורגזמה בחדירה היא מטרה שכדאי לשאוף אליה? ויותר מזה, בהנחה שכן, האם מדובר ביעד בר השגה? האם כל גבר יכול לגרום לבת הזוג שלו לגמור בחדירה? האם כל אשה מסוגלת לגמור במשגל?

סביב האפשרות לגמור בחדירה נרקמו מיתוסים רבים. נשים רבות מציבות את הגמירה הזאת כיעד בר כיבוש, ולאחר שנים רבות של יחסי מין ללא אורגזמה בחדירה הן מגיעות מתוסכלות לקליניקה כדי לבדוק מה לא בסדר איתן, למרות שהכל בסדר - ואפילו מצוין. הן מתארות זוגיות טובה, אינטימיות מצוינת, משחק מקדים מלהיב ואורגזמות מסעירות, אבל יש להן חור קטן בהשכלה: רוב הנשים אינן מסוגלות לגמור בחדירה.

אותו יעד שהציבו לעצמן פשוט אינו בר השגה בגלל המבנה האנטומי שלהן. בנרתיק יש יחסית מעט קצות עצבים, כדי להפחית למינימום את הכאב הכרוך בלידה. בדגדגן, לעומת זאת, יש כמות עצבים כפולה לעומת הפין, ובשל הבדלי הגודל, הצפיפות אף רבה יותר. למעשה יש שם את ריכוז העצבים הגבוה ביותר בגוף האשה – 8,000 קצות סיבי עצב שמטרתם היחידה היא לענג, בעוד הפין הגברי משמש גם להשתנה ולפליטת זרע. כדי להגיע לאורגזמה צריך לגעת במה שנגיש ובמה שעובד, ובשל העובדה שהדגדגן לא נמצא בתוך הנרתיק - נדיר שיש מגע בו בזמן חדירה. זו בדיוק הסיבה לכך שקשה להגיע לאורגזמה על־ידי חדירה. ולקביעה הזו יש גם תימוכין: ממחקרים רבים עולה שרק 15%־25% מהנשים יכולות להגיע לאורגזמה בחדירה, תלוי מי החוקר. מה שברור לגמרי זה שרובן אינן מסוגלות להגיע לכך מבחינה פיזיולוגית.

אז מאיפה בכל זאת מגיע הצורך של נשים לנסות לגמור בחדירה? האם לגברים יש חלק בכך? התשובה לשאלות האלה טמונה בתרבות. הקולנוע והספרות תרמו רבות להאדרת האורגזמה הנשית. רובנו זוכרים את הקולות שסאלי עשתה להארי בארוחה המשותפת ("כשהארי פגש את סאלי"), קולות שהיטיבו לבטא מה רוצות הנשים, וגם הגברים, שיקרה באורגזמות שלהן. רוב הסרטים מעבירים לצופה את המסר של אורגזמות משותפות עילאיות, ובמקרים פחות נסחפים: אורגזמות נפרדות תוך כדי חדירה וקיום יחסים. גם איכותה של האורגזמה כפי שהיא מועברת במדיומים השונים גורמת לתהיות ולתחושות תסכול. בספרו הנצחי של ד. ה. לורנס "מאהבה של ליידי צ'טרלי" מתוארים יחסיהם האסורים של קוני הליידי ומאהבה מלורס, שומר היער, כשהם מלווים בתיאורים ארוטיים שבהם הגוף מיטלטל, הזעקות בוקעות וקוני מתעלפת שוב ושוב ושוב.

האורגזמה הנשית הוכתרה בספרות ובקולנוע כמארג משותף של מעשה אהבה, מה שהותיר כ־80% מהמין הנשי עם סימני שאלה והרבה מאוד תסכול ותחושות החמצה. והתחושות האלה חלחלו גם לגברים שבחבורה. גם הגברים חשו, וחשים עד עצם היום הזה, שאם אשה לא גומרת בחדירה הם "לא סיפקו את הסחורה" ולכן גבריותם מוטלת בספק. מאות שנים של חוסר ידע, בורות, מיתוסים, ספרות מגמתית, קולנוע להמונים, היעדר תקשורת והיעדר חינוך מיני - כל אלה הובילו את העולם המערבי לנוסחה השגויה, שיחסי מין מחייבים חדירה ושחדירה מובילה לאורגזמה. ולא סתם אחת, אלא כזו שמרעידה את אמות הסיפים.

כיום מתבצעים מחקרים שבהם בודקים אילו אזורים במוח פעילים יותר בעת האורגזמה, אך המדע עדיין בתחילת דרכו בחיפוש אחר מקור האורגזמה. עם זאת, אפשר להבחין בשונות רבה בין גברים לנשים בכלל, וגם בקרב קבוצת הנשים. לדוגמה: נשים שמבדילות בין אורגזמה נרתיקית ודגדגנית (למרות שהפעילות המוחית זהה בשני הסוגים), בעוד אחרות חוות רק סוג אחד של אורגזמה.
ההבדל בין אורגזמה דגדגנית ונרתיקית נעוץ בעיקר בחלק שגורה כדי לגרום לאותה אורגזמה. לדגדגן תפקיד מרכזי בגרימת עוררות מינית, והוא עובר שינויים במהלכה, כמו גודש, שינוי צבע ואפילו שינוי מיקום. כלי הדם בכל אזור האגן מתמלאים, מה שגורם לגודש, הרגשת מלאות ועליית סף התחושה. אפשר לגרות את הדגדגן בצורות שונות, על־ידי שפשוף, מציצה, ליקוק, לחץ, שימוש בוויברטור ועוד. יש נשים שנוגעות בקצה הדגדגן כדי להתעורר, בעוד האחרות רגישות ומגע ישיר יכול לגרום להן לכאב.

אצל חלק מהנשים יש איזור רגיש בשליש החיצוני של הנרתיק (אשר התפרסם בשם נקודת הג'י) , וכשאזור זה מגורה הן יכולות לגמור מכך. זוהי אורגזמה נרתיקית, כלומר זו שמגיעים אליה ללא גירוי של הדגדגן. הגירוי יכול להיות בחדירה או על־ידי גירוי ידני. ולמה אותן נשים מסוגלות לאורגזמה נרתיקית? האם הן "התאמנו" או שיכללו איזושהי יכולת הקיימת בכלל הנשים? התשובה היא שלא. היכולת להגיע לאורגזמה נרתיקית היא כנראה יכולת מולדת התלויה במבנה האנטומי, ונכון להיום עדיין לא יודעים החוקרים מה עומד מאחוריה.

פרויד טען שזו אורגזמה של אשה "בשלה", ובכך הציב את הפין במקום של כבוד בפנתיאון החדירה ככוכב הראשי בגירוי הנרתיק ובסיפוקה המיני של האשה. במציאות זה שונה כמובן ואורגזמה היא תהליך אינדיבידואלי מאוד. בשנים האחרונות הוכח ששני סוגי האורגזמה הם קרוב לודאי מאותו מקור. בחדירה הדגדגן מגורה בעקיפין על־ידי הפעלת לחץ נע על כיפת הדגדגן, אבל בגלל שונות בין הנשים חלקן הגדול זקוקות לגירוי ישיר. ואם לנסח זאת ישירות: אין דרך "נכונה" לגמור. כל מה שעובד, מרגיש טוב וגורם להרגיש נעים ומחובר לבני הזוג – נחשב.