שפיכה מעוכבת

היי

חבר שלי ואני יוצאים כבר שנה וחצי. יש בינינו קשר מיוחד ויציב. מתחילת הקשר הוא מתקשה לגמור (מה שנקרא שפיכה מעוכבת או מאוחרת).

מצד אחד יש שיפור - אם בהתחלה הוא לא הצליח לגמור בכלל בתוכי או לידי, היום לעיתים הוא מצליח לגמור בתוכי וכבר אין לו שום בעיה לגמור לידי על ידי אוננות.

מצד שני קורה מעגל כזה - בתחילת הקשר הייתי "מחזיקה מעמד" ובעצם כשכבר כואב לי אני עוד מחכה שהוא יגמור - מה שהביא לזה שהיום, לפעמים מתחילת המשגל אני יבשה לגמרי או עם חרדות שיכאב לי.

היו תקופות של חודש-חודשיים שהוא לגמרי הצליח לגמור בתוכי ואז חודש-חודשיים שלא וחוזר חלילה.

לאחרונה, כשהייתה לו תקופה מאוד לחוצה, לא חזרו תקופות הביניים "היפות" האלו ואנחנו כבר בתקופה ארוכה של תסכול. נראה כאילו אין "סנכרון". כשאני מאוד רטובה הוא לא מצליח לגמור ובפעמים אחרות כשהוא ממש קרוב לשפיכה אני חייבת לעצור את המשגל כי כואב לי.

אנחנו מאוד מאוהבים וחושבים על עתיד ביחד. אני חוששת שבזמן שנרצה ילדים הוא ילחץ ולא יצליח לגמור.
בזמן שזה קורה לו אני משתדלת להיות מאוד מבינה ולא לגרום לו להרגיש רע. בתחילת הקשר זה היה לי יותר קל ואולי זה גם מה שהביא לשיפור. אבל היום יותר קשה לי להיות אמפתית והוא מרגיש שאני "מתבעסת".

אנחנו מדברים על הנושא אבל קשה לו "לחפור לעומק" ויש לי תחושה שהוא מעדיף לא לדבר על זה בכלל. אני לעיתים סובלת מהתקפי חרדה כך שיש לי חיבור ואני מבינה מה עובר עליו - זה שונה אבל יש לזה מאפיינים דומים. זה לא נתפס אצלי כאבנורמלי ואני לא גורמת לו להרגיש ככה. זה פשוט מתסכל כי אנחנו באמת אוהבים ואני מרגישה שזה התחום היחידי שצריך לעבוד עליו קשה.



אני לא בטוחה שהוא יסכים להגיע לטיפול. אולי אם המצב יחמיר אז רק אז.

יש לכם איזשהן עצות בשבילי?