מבולבל

שלום!
אני בן 28 וגר עם בת זוג בשיתוף. אנחנו כשנה וחצי ביחד ואני מאד אוהב אותה, אני מרגיש שמצאתי את החצי השני שלי, כמעט...
העניין הוא שמתחילת הקשר ידעתי שהתשוקה\משיכה המינית כלפיה קיימת אך היא לא בוא נגיד בשפה הסלנגית"בשיגעון". אני מוותר במידה מסוימת על דבר שחשוב לי בסה"כ מתוך הנחה שחייבים לוותר על משהו וזה לא שאין בכלל אך אין זה מספק. בעבר הייתי עם הרבה בחורות, לחלקן היה לי משיכה רבה אך השאר לא התאים, כשבע שנים עד לחברתי הנוכחית למעשה לא פיתחתי קשר זוגי אלא יחסי סטוצים וכד'. על כן לעיתים אני מניח שאני שופט את חיי המין שלנו לחומרה, הרי שאין משיכה של לילה ראשון כשווה ללאחר שנה וחצי. אני מאד אוהב לרדת לבחורות, אני אוהב את הגוף של אשה, אך לצערי איני מתחבר לגוף של בת זוגתי ואיני חש רצון לרדת לה, דבר שהוא בסיס גדול בחיי המין שלי. אני מרגיש שאני נסחף אחר הרגשות שלי, אהבה, אכפתיות, חברות, הבנה אך מוותר לא מעט בהיבט המיני. החשש הכי גדול שלי הוא לאבד אותה ואז לגלות שעם כל בחורה אני מאבד עניין מיני מהר כשזה הופך להרגל כי אין יותר טובה ממנה לעבוד על הבעיה. גם היום לאחר כשנה וחצי איני מצליח להבין אם הבעיה אצלי או שבאמת גם היא מזניחה דברים שחשובים לי ומקשים על תפקוד מיני שוטף ורב יותר. ואולי יש כאילו שפעם בשבוע מספקת אותם. אני חייב להתוודות שתמיד אוננות אשר בה אני מפליג לכל המחוזות שנפשי חפצה הינה הפתרון שמאז ומתמיד היה בהעדפותיי, חרף העובדה שהייתי עם לא מעט נשים. אני חושש שמא אני עושה ויתור גדול על משהו חשוב, אך חושש מצד שני לעשות ויתור על אוצר קטן שמצאתי. אני מבולבל!!!
(נ.ב- חשוב לציין שאיני רואה דרך בה היא פתאום תהפוך למושא תשוקותיי המיניות, זה לא היה מלכתחילה, זה סוג עקב האכילס של קשר שחוץ ממנו הכל מושלם.)