אוננות מופרזת?

בוא אני אגיד לך משהו במובן הפסיכו-פיזיולוגי אבל מהצד שאני מכיר,

למדתי בספר מדהים שנקרא "מעייני הישועה" ספר תורני, שיש קשר ישיר בין הוצאת זרע לבטלה לבין עייפות נפשית וגם פיזית שנוצרת כתוצאה מהפרשות חלקיקי זרע שמתחילים להווצר מאיזור המוח.

הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה אומנם מפתחים עם הזמן שיטות להרגעת והגדרת עניינים נפשיים מכל הסוגים אך המרחק בין ההתייחסות הפסיכולוגית המודרנית לבין ההתייחסות הפסיכולוגית העתיקה והתורנית עדיין נמצאת בהבדלים מאוד גדולים ועמוקים.

זרע לבטלה על פי התורה הוא חטא, ואף אחד מאיתנו לא נהנה לדעת שהוא חוטא בדרך כל שהיא במיוחד במקרה זה שאנחנו מרגישים שלא הזקנו לאף אדם. אך פה החטא הוא גדול מאוד בגלל שאנו מזיקים לעצמינו.

אני כותב לך את כל הדברים האלה מהעמדה שלך ולא מהתנשאות בגלל שגם אני נמצא במלחמות עם עצמי כיצד ואיך להקטין את פעילות האוננות עד כדי לא לעשות בכלל.

זה לא קל אחי, אבל צריך להתבונן שלב שלב ולהבין שבסופו של דבר כל הרגל שהופך לתלות בדבר מעיקה ומכבידה עלינו וגורמת לנו להיות מוגבלים וסגורים יותר עקב הרצון להספיק לספק את הייצר שזה בעצם פעולת רגיעה זמנית ביותר,

חז"ל אמרו פעם: "יש איבר אחד באדם מרעיבו שבע משביעו רעב".

לא צריך להסביר על איזה איבר דיברו... הפיתרון הכי טוב, הוא להאט את הקצב עד שנצליח להפסיק והמוח שלנו יתפנה לדברים שמחיים אותנו וגורמים לנו תחושות סיפוק אמיתיות ולא תחושות סיפוק ריגעיות שבעצם מדליקות את החשק מחדש ובמהירות מוגברת.

חשוב שתסתכל על זה בכיוון הנכון, וכל אחד ושיטותיו ועפ"י איך שהוא מכיר את עצמו יעבוד על זה.