בן 27 ובתול

הבעיה שלי היא שאני כבר בן 27 ומעולם לא קיימתי יחסי מין. הבעיה האמיתית היא שאני גם לא רואה את עצמי מקיים, אלא רק בפנטזיות. כעת אסביר את עצמי: אני מודע לזה שיש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך בעיקר כשמדובר באינטראקציה עם בנות המין השני. החברה האחרונה והיחידה שהיתה לי זה היה לפני מעל 5 שנים, היינו שנה ביחד ולכאורה היה לנו מאוד נחמד, היה הרבה מגע ונשיקות אבל לא יחסי מין. אני ניסיתי לדבר איתה על זה אבל היא ישר העבירה נושא. כך היחסים נמשכו שנה עד שנפרדנו ביוזמתה. יש לציין שגם איתה בחודש הראשון אפילו לא הייתה נשיקה- לא היה לי האומץ לעשות את הצעד ואז באחד הערבים כשצפינו יחדיו בסרט זה פשוט קרה באופן ספונטני ומכאן היחסים הלכו והשתפרו. הבעיה אצלי שאני מתקשה להתחיל עם בחורה ולהראות לה את חיבתי אליה שלא לדבר על להעיז לנשק אותה- אני כל הזמן פוחד שהיא תסרב לנשיקה או אף תתפוס את זה כמשהו שאני מנסה לכפות- אני כל הזמן חושב שאני אפגע בבחורה עם אנסה לנשקה או לגעת בה. אני אף פעם לא בטוח בעצמי שהיא מוכנה ורוצה במגע- כאן הרבה פעמים אני מפספס ורוב הקשרים שלי נגמרים אחרי פגישה 2- כי גם אם אני אוהב ומסמפט בחורה אני לא מצליח להביע את זה והיא חושבת שהיא לא מצאה חן בעיניי ומצד שני רואה את החוסר ביטחון שלי והכול נגמר עוד לפני שהתחיל. אני ממש מרגיש שמשהו בי ממש מונע ממני לפתח יחסים למרות שהרבה פעמים יש בי רצון עז. זה שאני מאונן כמה פעמים ביום רק מחזק את זה לדעתי. כשאני מסתכל על החברים מסביבי שהם בגילי או אף צעירים יותר- חלקם נשואים, חלקם ביחסים רציניים- המצב הזה מתחיל להעיק ולהלחיץ. זה גם פוגע בדימוי וההערכה העצמית שלי מה שגם מפחית מהיכולת שלי לפתח מערכת יחסים וזה פשוט מעגל סגור-לא רואים אור בקצה המנהרה או פיתרון למצב זה. בעיה נוספת אצלי שאני יותר מדי מוסרי ואני לא מוכן להתנסות בסקס רק לשם ההתנסות. אני מאמין שזה צריך לבוא מאהבה אמיתית- אני לא מאמין ביחסי מין מזדמנים. אני זוכר שלפני הצבא, נסענו עם עוד 4 חברים לאילת. הם הזמינו זונה למלון- אצל רובם זו היתה גם ההתנסות המינית הראשונה. אני סירבתי להשתתף בזה בכל תוקף וכך חבריי קיימו איתה בלילה יחסי מין-כל אחד בתורו ואני ישנתי בחדרי באותו הזמן. המוסר שבי ואו הבושה שבדבר, המבוכה, החוסר ביטחון שלי מנעו ממני לעשות זאת.
ד"ר, שאלתי היא מה ניתן לעשות כדי לעזור לי? האם הכול אבוד או שיש תקווה. לפעמים אני מרגיש שיש לי הכול , מה שבאמת נכון (אני לא מדבר על פאן כלכלי) אבל אין לי אהבה וחשוב מכך אני לא רואה עצמי מגיע לזה בכלל.
אני מרגיש כעת פרקתי מה שהיה בליבי זמן רב, אני מרגיש לפחות לעת אתה שרק כאן בצורה אנונימית אני יכול בכלל להעיז לדבר על זה- אני חשש נורא נבוך מהעניין.
אודה לעיצתך ועזרתך.