מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הורים ואחותענת28/08/2011
יש לי בעיה-אני מקנאה באחותי הגדולה ממני ב-8 שנים.(אני בת 31). שתינו נשואות עם ילד קטן. תמיד היינו ביחסים קרובים וטובים, אבל בשנים האחרונות נדמה כי היא עשתה ככל העולה על רוחה בנוגע לחתונה ולברית ואילו אני תמיד נכנעתי ללחצים של הורייו הכל נעשה כפי שרצו.(חלק מהשיקולים היו כלכליים וחלק-אני אולי כנועה) בכל אופן, תמיד היא הייתה מרוחקת ומנוכרת ולא צריכה אף אחר, פתאום שיש לה ילד היא צריכה את אמי ואני מרגישה שהיא ממש צבועה, כי כל חייה לא סבלה אותם, ופתאום הכל בסדר והיא הפכה בת בית. אני מרגישה מנוצלת, כאילו אני הייתי תמיד טטלה קטנה וקיבלתי עכשיו סטירה לפרצוף, פתאום הם אוהבים אותה ומדברים עליה בלי הפסקה והיא מגיעה כל הזן והולכים אליה, בעוד אני נשארתי בצד. אני מקנאה נורא,כועסת וזועמת, הפסקתי כמעט לדבר איתה ורבה תכופות עם הוריי (יש לציין כי מעולם לא דיברתי איתה על זה , רק עם הוריי). מה עושים מכאן?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הורים ואחות - תגובה
ד``ר חיים היילפרין29/08/2011הגיע הזמן לדון במערכת היחסים בינך לאחותך והוריך בצורה פתוחה ובוגרת... את כבר אינך ילדה קטנה וטיעונייך תקפים ומשקפים רהיטות ותובנות בוגרים. בשלב ראשון, זמני את הנוגעים בדבר לשיחה רצינית (בשקט, לא לאחר ויכוח) ודברי על היחסים שביניכם ברוח הדברים שכתבת לעיל - יש סיכוי טוב ששיחה כזו (או כמה) ישפרו את היחסים באופן משמעותי. אם הדבר אינו צולח מסיבה כלשהי, אל תהססי לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג או מטפל משפחתי) למספר שיחות הכוונה. בהצלחה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

