פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

היי סימונה,
הילד שלי בן 15.5. הוא מאומץ ואינו מודע לכך.
השאלה שלי אלייך האם עליי לספר לו? אולי עדיף שימשיך לחשוב שאני האם הביולוגית שלו?
מה דעתך?

היי סימונה,
הבן שלי בן 16.5.
הוא ממש נהיה עצבני לאחרונה וקצר בתשובות וגם חסר סבלנות.
האם זה חלק ממרד נעורים או שעובר עליו משהו?
איך אוכל לדעת?
גם ממש קשה לדבר איתו

היי,
האקסית שלי אומנם לא בגדה בי פיזית ומינית אף פעם,
אבל גיליתי לאחרונה שהיא שיקרה לי על הרבה נושאים והרבה פעמים הבטיחה לי דברים שהם היו מהותיים לקשר שלנו, אך לא קיימה או לקחה את דבריה בחזרה.
מאז מאוד קשה לי להאמין לנשים.
להיפתח מחדש.
אני יודע שלא כל הנשים כאלו, אך אני חווה משבר אמון
וקשה לי לפתוח את הלב או להאמין כל כך לדברים שיוצאים לנשים וגם לאנשים מהפה.
מתי זה יעבור? האם יום אחד האמון שלי באנשים יחזור?
מה עושים?

היי סימונה,
אני בן 27. נשוי כבר 3 שנים.
לפני כחצי שנה אשתי ואני נעשינו הורים לילד בריא ומקסים.
מאז הלידה, אשתי לא מעוניינת להתקרב לילד. היא מאוד מרוחקת, מופנמת, אין לה חשק לכלום והיא בוכה לפעמים.
אני ממש דואג לה ולא יודע מה לעשות.
איך אפשר לסייע לה?
אני ממש אובד עצות!

היי סימונה,
הילד שלי בן 11.
הוא מאוד מנומס וחברותי ומאוד חביב לאנשים.
בכל פעם שאנחנו מבקרים אצל הסבתא שלו, ההתנהגות שלו משתנה. והיא משתנה רק כלפיה. הוא הופך מנוכר. מאוד קר אליה. לא מתקרב יותר מדי. לא מחייך יותר מדי.
אני לא יודעת למה זה ככה וזה מאוד מטריד אותי.
ניסיתי לשאול אותו בעדינות אם יש לו בעיה ספציפית שקשורה לסבתא. אך הוא אמר שלא. ולא המשיך בשיחה זו.
מה עליי לעשות?

היי סימונה,
בעלי ואני מתגרשים.
ספירנו על כך לבני הקטן בעדינות לפני מספר ימים.
מאז, בני בן ה- 7.5 בקושי מדבר, מאוד מרוחק, שקט אבל מרגיש כאילו מבעבע מבפנים.
ניסיתי לדבר איתו אך הוא לא ממש מגיב לשאלותיי.
יותר בקצרה. כן, לא ושום דבר מעבר.
אני מאוד מודאגת.
איך ניתן לגרום לו לדבר על רגשותיו?

היי סימונה,
אני לסבית ובמערכת יחסים כבר 7 חודשים.
עברתי בעבר מערכות יחסים שבהן הקטינו אותי וגם בגדו בי.
הפכתי לחשדנית מאוד, סקפטית לגבי טוב האדם ולא מצליחה לתת הרבה אמון.
אני חושבת שזה פוגע במערכת היחסים העכשווית שלי
ולא יודעת איך לעצור את התחושות האלה.
מה ניתן לעשות?

שלום,
אני בת 24, נמצאת במערכת יחסים כבר 3 שנים, כאשר במערכת יחסים שלפניה הייתי 4 שנים. עם החבר הקודם איבדתי את בתוליי ולתחושתי הייתי קטנה מדי בשביל להרגיש את המיניות שלי, אבל כשהתחלתי לצאת עם החבר הנוכחי הבנתי מה זה להמשך לגבר. חשוב לציין שמאז ומתמיד היו לי בעיות ביחסי מין שהכאיבו לי באיזור הנרתיק, אחרי ביקור אצל אינספור רופאים עדיין לא מצאתי פתרון לבעיה. ניסיתי גם טיפול אצל סקסולוג שלא צלח.
הבעיה שלי היא שאני מאוד אוהבת את חבר שלי,נורא נהנית מהמגע איתו ומהנשיקות אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה להשתחרר במיטה ולהינות מזה כמו שאני שומעת מאנשים אחרים שהם נהנים מזה.
אנחנו מאוד פתוחים והוא יודע מה אני אוהבת ומה עושה לי טוב, פשוט בהרבה מאוד פעמים או שכואב לי או שאני לא מרגישה כלום. בנוסף מרגישה מאוד חסרת ביטחון בקשר לחלק מסוים בגוף שלי למרות שאני מודעת לכך שלא אכפת לו, וחוץ מזה סך הכל מאוד אוהבת את הגוף שלי.
אני לא בטוחה אם החוויה הכואבת מיחסי מין היא זאת שגורמת לי לחוסר חשק ולחוסר בטחון במיטה אבל זה משהו שמאוד מעיק עליי והלוואי והייתי יכולה להתייחס ליחסי מין כמו רוב האנשים. מאוננות אני מצליחה להינות אבל זה לא תחליף, מאוד חשוב לי להנות מיחסי מין עם חבר שלי. אני לא רוצה להאמין שאני לא נמשכת אליו יותר, כי מה זה אומר, שתמיד במערכת יחסים ארוכה יגיע השלב הזה בשבילי?

אשמח לכמה טיפים, תודה.

אמא שלי מציקה לי אומרת לי להפסיק להזמין בדואר חבילות מהאינטרנט מעירה לי על זה, אומרת שישימו לב שם כי זה ליד ההנהלת חשבונות אבל אין להם דרך לדעת שזה שלי (הדואר)אני בכלל גרה לבד ומשלמת על הכל מהכסף שלי,אין לה הוצאות עליי בכלל,והיא טסה לחופשות כל הזמן, היא היתה עכשיו בתל אביב ובמלון וטסה לברצלונה, אמרתי לה לא להתערב לי בהוצאות,היו לי הרבה תקריות איתה וריבים השפחות מצידה התנהגות מזלזלת, דיבור משפיל מילים פוגעניות,שלבסוף החלטתי לנתק קשר ולא לראות אותו,אבל היא המשיכה לפגוע בי ולהעליב אותי בהודעות וואצפ לכן נאלצתי לחסום אותה, אבל היא ממשיכה לשלוח לי הודעות בsms ואני לא מצליחה לחסום אותה היא ממשיכה להטריד אותי, אני יודעת שזה לא מתוך דאגה היא לא סובלת אותי, אני מכירה אותה אז בבקשה אל תגידי שהיא דואגת. כשהיינו בקשר הדוק היא תמיד היתה מתלוננת עליי ושופטת אותי בכל נושא ודבר ועכשיו גם היא יודעת שהיא פוגעת בי, אין לי הרבה הוצאות אין לי ילדים אני לא אוכלת בחוץ רק בבית מבשלת, לא יוצאת לקניות רק מזמינה בעבר שהייתי נוסעת לקניון גם אז היא היתה מתלוננת שאני נוסעת לקניון וקונה בגדים ועכשיו שאני הפסקתי לנסוע לקניון גם על זה היא מתלוננת ואומרת לי לנסוע לקניון שהיא יודעת שאני לא יכולה (בגלל שאני לא יכולה לצאת מהבית בגלל מוגבלות בעקבות בעיה בריאותית..)

שלום, אני בת 23 וחצי גרה אצל ההורים יחד עם אחי בן 13, אחותי הגדולה 27 כבר נושאה וגרה מחוץ לבית. יש לנו קשר משפחתי טוב + בדר"כ, אבל ההורים שלי מאוד שתלטנים ומעורבים בחיים שלי. אני עובדת יחד עם אחותי בעסק של אבא.
ביום שישי האחרון היה לנו ריב משפחתי שכלל גם אלימות פיזית וכתצאה מכך נקרע הגיד בזרת ביד של אבא שלי. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי חוץ מזה שאני ממש רוצה שהאדמה תבלע אותי. חבר אין לי, גם חברות טובות אין לי לסמוך או לשתף. אני חושבת לעזוב את הבית, אבל אני כ"כ ילדה של ההורים שאפילו לא יודעת איך מתחילים ומה החיים בחוץ. אני אטצרך למצוא עבודה חדשה כנראה.
בבקשה אשמח לעזרה וייעוץ אני לא מפסיקה לבכות בחדר לבד. ואת הנעשה אין להשיב..

היי סימונה,
אני בת 34. רווקה. בזמן האחרון חווה לחץ מצד ההורים שלי לגבי הבאת ילדים לעולם. אני יודעת שהכוונות שלהם טובות אבל זה ממש מלחיץ אותי ומכניס אותי למצוקה. מה ניתן לעשות?

היי סימונה,
אני בת 17.
אני מבית חרדי ויישוב חרדי.
אני יודעת שאני לסבית, אך לא מעיזה לספר על כך להוריי או למישהו מהאחים שלי. מפחדת שינדו אותי ממשפחתי ושיעיפו אותי מהבית ושלא יהיה לי לאן ללכת.
מצד שני, לא יכולה להמשיך לחיות את חיי השקר האלה.
לא יכולה לכלוא את האמת עליי בתוכי.
מה אני אעשה?
זה ממש מייאש אותי!!

שלום
יש לי שני ילדים הבן המבוגר הוא בן 4 שהוא הראשון במשפחת הורי בעלי ומאוד מאוד פינקו אותו חמותי ממש הרסה אותו כי כל פעם שאמרנו לו לא היא הייתה נותנת לו מה שהוא רוצה וכל פעם שביקשנו שלא תעשה זאת היא לא הייתה מקשיבה. הבעיה שאני עובדת עד 5 והוא נשאר אצלה מ 2 עד 5 ואין לי אפשרות אחרת.
לאחרונה זה הפך להיות בלתי נסבל. הבן שלי לא מקשיב לכלום אבל באותו זמן אני לא אוהבת כשמישהו צועק עליו או מדבר עליו. רק לי מותר להעביר לו ביקורת ולהעניש אותו לא רוצה התערבות כל העולם. אחיו של בעלי ואתשו מאוד מתערבים אין להם ילדים וממש מפריעים אני בקושי מתראה איתם מעדיפה לא לשבת איתם אבל לפעמים אין מנוס. מה שמפריע לי זה לדוגמא היום ישבנו כולנו בחדר אחד שהוא חדר המשחקים אצל חמותי הוא צפה טלוויזיה ביקשנט שינמיך אבל לא הסכים כי הוא אמר בגלל הטון שלנו הוא לא שומע. אז אחיו של בעלי התלונן שאנחנו לא מחנכים אותו ושלא צריך שכולנו נקשיב למה שהילד רוצה .אמרתי לו שהבן לא עושה שום דבר רע והוא לא מבין כלום כי אין לו ילדים אז אשתו התערבה שהם כן יחנכו את הילדים שלהם. דרך אגב הילד אסור לשחק במטבח או בחדר ישיבה כדי לא ללכלך אסור לצאת החוצה כי קר אסור שיחשק במשחקים כדי שלא יעשה בלגן. אני יודעת שהבן שלי מפונק כי הוא משגע אותי גם אבל אני לא סובלת שמישהו אחר חוץ ממני ומאביו ידבר איתו במיוחד אם זה לא בצורה יפה ועדינה)(אין לי בעיה שיעירו לו בצורה מנומסת ועדינה במיוחד כשיודעים שבגן הוא ממש ילד טוב מקשיב מסודר ומכבד) אני כבר לא יודעת מה לעשות אני רבה איתם כל הזמן. אני כבר לא יודעת מה נכון לעשות? האם צריך לעשות מה שהילד רוצה או להתנגד לו? האם לתת לדוד שלו ואשתו(שהיא חושבת שהיא הכי מבינה בעולם ללא סיבה) להעיר לו? מה שמםריע הכי הרבה זה שהם מדברים מולו והוא מבין ומתחיל לעשות מה שהם רוצים.

היי סימונה,
רציתי לשאול שאלה:
בילדותי ספגתי מאמי המון ביקורת. היא הייתה מאוד קשה איתי ועד היום הקשר הזה והיחס הזה משפיע עליי. אני כבר בת 27. איך אני יכולה להוציא את התחושות האלה של לא מספיק טובה מהסיסטם?
זה מתיש אותי!

סימונה שלום
אני בת 14 ויש לי אח בן 16.
מרגישה שאימא שלי כל הזמן מצפה ממני לעזור במטלות הבית, וממנו לא מצפה לכלום כי הוא בן.
זה ממש מציק לי האפליה המגדרית הזו.
ניסיתי פעם אחת לדבר איתה על זה, אבל זה מרגיש שזה כל כך מושרש אצלה שהיא ממשיכה לחזור על זה.
מה אפשר לעשות? זה ממש מכעיס אותי