עצה

כדאי לך לשבת עם חמותך ולשוחח איתה על רגשותיך (כפי שתארת אותם בשאלתך) באופן כן, ישיר ופתוח. במידה ולא תעני והקשר שלכן חשוב גם לה, תוכלי להציב בפניה גבולות. אם גם זה לא יעזור, לא תיוותר לך ברירה אלא לקבל את משפחת בעלך כמות שהם ולהתרחק מהם כדי למזער את הפגיעה בך ככל האפשר.

עברתי משהו דומה איתה כבר בעבר היא אמרה שהיא לא ידעה שהיא עושה את זה וביקשה סליחה.כמובן היו עוד מקרים שבהם הייתי חייבת לשתוק ולהבליג אם זה בטיפול הילדה שלי אפילו הדבר הכי פשוט איפה ללכת לאכול ארוחת ערב כזווג אני ובעלי..
אני לא מבינה אנשים לא מבינים איפה הגבול שלהם..הרבה פעמים אני לא מתיחסת למה שהיא אומרת ולא מזמינה אותה למרות שהיא הייתה שמחה להתנחל אצלי גם ככה אני ממש גרה קרוב אליה איך יש גבול ולזה כמובן לא הסכמתי וזה כמובן בני ובין בעלי רק שהיא תמיד רומזת שאין לה מה לעשות והיא רוצה לבלות עם נכדתה.ואז שאני מציעה שתיקח אותה לגן השעשושים או לפארק ששם יש רק דשא או סתם אליה לבית היא תמיד עייפה והכי טוב להגיע אלי לבית
נראה לי שאין תקנה לחמה הזאת ואני צריכה לסבול בשקט ולהגיד א-מ-ן לכל דבר שהיא אומרת.כי דיבורים איתה לא עוזרים
מיואשת מאוד

מה עושים כשהמצב חוזר ומציק מאוד?אני ממש לא מבינה למה זה משפיע עלי בצורה כואבת מחכה לעצה שלכם
תודה

את זקוקה להנחיה מקצועית שמעבר לעצה באתר אינרנטי - כדאי לך לפנות למספר שיחות עם פסיכולוג קליני או מטפל זוגי שיקנה לך כלים וילווה אותך בהתמודדות עם חמותך. בהצלחה!