מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- נתק בין אב לבןמיטל15/09/2011
שלום,
בני ובעלי לא הסתדרו עוד מימי נעוריו של בני, תחילה הנחנו שזהו מרד הנעורים המפורסם, אך ברבות השנים (הוא בשנות ה30 לחייו) הבנו שמשקעי הילדות עמוקים מדיי, זה לא שהייתה שם התעללות מסוג כלשהו, לפחות לא במובן המקובל אך בעיניי בני ישנן טראומות שלא נשכחות. בכל מקרה, הם למדו ל"הסתדר" - לדבר, לצחוק, לתקוף, להיעלב וחוזר חלילה. לפני מספר חודשים בעלי שוחח עם בני שיחת חולין שהובילה להתפרצות זועמת של בני, האמת היא שההתפרצות הייתה חסרת פרופורציות ונטולת הקשר, דבר שהוביל את בעלי לכעס גדול ובהתלהטות היצרים אמר לבני - אתה לא הבן שלי יותר! מבחינתי אתה מת!!
לצערי, הוא סירב לחזור בו מהמשפטים הקשים, בעקבות כך חל נתק במשפחתי, בני מסרב לשהות בחדר אחד עם אביו, לא מעוניין בשום אופן לשמוע כל דבר שיכול להקל ולו במעט על המצב, למרות שאביו כבר הודה שטעה ואף הלך אל ביתו וחזר בבושת פנים, שכן בני סירב להכניסו אל ביתו.
החגים קרבים, אני כאם לא יודעת כיצד לנהוג ומה עליי לעשות, אני מרגישה בין הפטיש לסדן , חסרת אונים ואובדת עצות.
אשמח לכל קצה חוט שבו אוכל להיאחז בכדי לפרום את הקשר הסבוך הזה.
תודה,
אם שבורה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נתק בין אב לבן - תגובה
טלי מנדיוק15/09/2011לאם המודאגת והמסורה,
מה יש לומר?
את נמצאת בין שני הגברים בחייך, האחד בעלך והשני בנך.
שניהם למודי סבל ואכזבה אחד מהשני, ואת עומדת בתווך.
עצתי לך היא:
מצאי את האושר שלך לא בתוך הקשר שלהם.
את המסר והדעה שלך תגידי באופן ברור לכל אחד מהם, ומה שהם יחליטו לעשות - שיעשו.
אני לא מציעה לך לקלקל חלילה את החג או בכלל את אושרך.
אני בטוחה שיש לך עוד סיבות רבות לשמחה, ולא יתכן שתתני משקל כל כך גדול בשל הקשר הבעייתי שלהם.
שיהיו ברוגז.
שלא ידברו.
זה עניין של בחירה האם לתת לקשר הזה לנהל אותך ואת אושרך או שאת תנהלי את חייך באופן עצמאי ובוגר ולא ילדותי ואגוצנטרי כמו הגברים שלך.
בהצלחה!
חג שמח!
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעדיין מוטרדת
מיטל15/09/2011שלום מיטל,
תודה על תשובתך המהירה, אך עדיין נותרתי מוטרדת, אני מבינה שעליי למצוא את אושרי ומסכימה עם כך אולם החג המתקרב לא מטריד אותי בגלל עצמי ואושרי אלא משום שבני לא יסב לשולחני ויחגוג את החג לבדו (הוא עודנו רווק), אחיו מסרבים אף הם להגיע בכדי להוקיע את מעשיו של אביהם, לו הם טוענים אין צידוק כלל..., כפי שאמרתי משפחתי סובלת מנתק והחגים הקרבים אף מחמירים אותו.
האם ישנה איזושהי דרך לקרב ביניהם? לשבור את הקרח? לתקן ולו במעט את הנזק הרב שנגרם???* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעדיין מוטרדת - תגובה
טלי מנדיוק16/09/2011כמו שאמרתי, את את שלך תגידי ותעשי, אך לא יכולה לקחת אחריות של אחרים אלה רק של עצמך.
ואם החג יהיה כזה שאת ובעלך תחגגו לבד, נסו למצוא שולחן אחר שמח ובריא.
ושהשאר יעשו את חשבון הנפש שלהם.
קחי אחריות עבורך ולא עבור אחרים.
חג שמח!
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

