מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בעיות עם הילדלין15/09/2011
שלום,
הבן שלי בן 5 שנים, והוא נגמל מחיתולים בגיל שלוש, אך בשנה האחרונה הוא מרטיב.
ואני לא מדברת על הרטבה במיטה, אלא ביום יום, עד כדי כך ששעה לאחר שהלך לשירותים הוא עוד פעם הרטיב.
בהתחלה היינו כועסים עליו והסברנו לו שהולכים לשירותים, ולא מתאפקים לא משנה מה עושים - עוצרים הכל והולכים, אך בחודשים האחרונים נקטנו בגישה מודרנית יותר, שאלנו אותו אם הוא עשה פיפי - הוא שיקר, אבל בסוף הראנו לו שזה בסדר, ושילך לשירותים ולאחר מכן יחליף תחתונים ומכנסיים, והוא הפסיק לשקר אחרי זמן מה, ופשוט אמר לנו.
אבל עדיין זה לא פותר את הבעיה!היה יום אחד שחזרתי מהלימודים, הוא הרטיב, קילחנו אותו, הוא הרטיב, החלפנו, ולפני שיצאנו הוא הלך לשירותים, אבל עוד פעם הרטיב, והדרך חזרה באוטובוס עוד פעם הרטיב.
אני מתחילה לפחד שזה יותר בעיה בריאותית מאשר בהתנהנגות...
ואם זה כן בהתנהגות, איזה חיזוק אפשר לתת לו כדי שיפסיק, או שזה בבריאות וכדאי ללכת לרופא, ואם זה בבריאות, אז האם אפשר לעשות משהו שיועיל בינתיים?
תודה רבה מראש, מצפה בכליון לתשובתך - לין* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיות עם הילד - תגובה
טלי מנדיוק15/09/2011ללין שלום רב,
1. ראשית, אני מציעה ללכת לרופא הילדים לבדוק אם הכל בסדר (בדיקת דם פשוטה שבודקת הורמון שאחראי על השתן).
2. אתם עושים את כל הטעויות האפשריות לגבי הגמילה שלו ואתם זקוקים להדרכה טובה בעניין.
1. לעולם לא כועסים כל ילד בתהליך התניה לעשיית צרכים, או בכלל בכל גיל בנושא.
2. יש לחזק אותו כשהוא מצליח לעשות את צרכיו בשרותים (חיזוק מילולי, סמיילי, וכו')
3. יש לנחם אותו בכל פעם שהוא "מפספס", ולעודד שבפעם הבאה יצליח.
4. יש להתמיד בהתנהגות זו עד להקניה טובה של ההרגל החדש.
5. גם אחרי גמילה מוחלטת, יש מידי פעם פספוסים, עד גיל 6,7,8...
בהצלחה!
טלי מנדיוק
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

