תקשורת עם אמא

שלום,
אני כותבת בנוגע לאימי בת ה-70. אישה עצמאית, דעתנית, שבמשך השנים באופי היתה "דאגנית", לעיתים חרדה יתר על המידה. בתקופה האחרונה היא עוברת איזשהו תהליך של שחזור קורות החיים שלה ועולים בה כל מיני רגשות קשים אך גם חיוביים בנוגע לנושאים ולאנשים שונים בחייה, יחד עם זאת היא מפנה תוקפנות רבה אל חלק מדמויות מעברה, ובעיקר אלי, הדברים שלה מלאים בגידופים, האשמות לא פרופורציונליות, בפרשנות שלה לאירועים שונים היא מגיבה ברגישות יתר ובוחרת להיפגע כמעט מכל מה שאנשים סביבה אומרים ומגיבה קשה, היא הפכה להיות בלתי תקשורתית כלפיי וההאשמות/ביקורת שלה נראים לי כמו "רעם ביום בהיר" בלי כל פרופורציה ומנותקות מהמציאות. חשוב לי לציין כי במשך תקופות ארוכות בחיים שלה היתה מתלוננת על מתח נפשי רב, וסבלה (כנראה עקב כך) מסימפטומים גופניים שונים. אני סבורה שמדובר על החמרה בדיכאון, במיוחד על רקע זה שתמיד היתה אישה ביקורתית, בעלת אישיות חרדה, ולפעמים פסימית-דיכאונית. ראוי לציין כי במשך כל השנים היה לי קשר מאד קרוב איתה, והיא היתה דמות משמעותית מאד בחיי ובחיי ילדי ובכלל במשפחה, ולמרות חסרונותיה היא תמכה בי מאד. אשמח לשמוע את חוות דעת הפורום אם יש לכם נקודות נוספות להעיר/ להאיר את עיניי, וכיצד עליי כדאי לפעול בנושא זה. ברצוני לציין כי נסיונות שלי לשוחח איתה/ לכתוב לה מכתב, גרמו רק להקצנת התגובות שלה כלפיי. אני באה ממקצוע טיפולי, ויודעת כיצד לפנות וליצור בסיס של תקשורת, גם במקרים של קונפליקטים. בעבר הצלחתי ליצור עימה הידברות, וכעת אני כבר לא מצליחה. היא כאילו אישיות אחרת. תודה .