מה לעשות?

לנעמה היקרה שלום רב,


הצטערתי מאוד לקרוא את מכתבך.

בעלך הוא גבר אלים.

הוא אלים פיזית כלפי הילדים, מילולית, נפשית, וגם נגד רכוש.

גם לגברים אלימים יש תכונות ורגעים טובים. זה לא סותר את העובדה שהם אלימים.

אלימות מהווה סכנת חיים. רצוי שתביני ותפנימי זאת.

את בטח כרגע, אומרת נו...באמת...אלים.....סתם היה עצבני....בדרך כלל הוא מקסים.....בואי לא נגזים....

אז זהו שלא. זוהי ההכחשה שלך. זוהי התרומה שלך למצב. את למעשה שותפה מלאה למה שקורה בזה שאת מתפקדת 'כאישה מוכה' פאסיבית ומודאגת שלא ממש עושה על מנת לשנות את המצב.ולעקור אותו לתמיד.
ילדיך הם חסרי ישע וזקוקים להגנה על פי חוק.

מה שעליך לעשות - דחוף:

לפנות למרכז לאלימות במשפחה במקום מגוריך. שם יש אנשי מקצוע שיטפלו בך / בכם, ויגנו עליך ועל הילדים בעצות החכמות שיתנו לך ובטיפול.

אל תחכי רגע אחד נוסף.

פני לקבלת עזרה דחופה לך ולילדיך - עוד היום!

טלי מנדיוק

אני חיבת להוסוף עוד משהו קטן, מאז אתמול שקרתה המריבה. הוא החליט גם שהוא מפסיק לאכול ולשתות (שותה רק אלכוהול) הוא מצד אחד צועק עלי שאני לא אשתו והילדים לא שלו. ושאלך כבר מהבית הוא מכון לשלם הכל כדי שאצא. הוא מקלל אותי בלי הפסקה בצעקות נוראיות טוען שהרסתי לו את החיים ואני אישה רעה. וכל מילה שאני אומרת הופך את זה כדי שישמע רע. כאילו יש לי מחשבות רעות בראש (ככה הוא טוען)
אבל מצד שני הוא אמר שהוא החליט להרוס את עצמו עד שימות. כמו שאמרתי יושן עם בגדים על הספה לא אוכל ולא שותה. רק ויסקי כל היום..
הוא אמר שימשיך כך עד שימות.
לדעתי המצב הזה כבר לא נורמלי. הוא ניפח מריבה קטנה (זה שצעקתי עליו ליד הילד..) למצב כזה. אני לא מבינה את הראש שלו. למה הוא מגיב כך? מה כבר קרה? אני גם מפחדת להגיד לו שזה שאני רגישה לכל מכה קטנה שהילד מקבל זה בגלל המכות שקבלתי אני ואחי עד שעזבנו את הבית(הוא לא יודע את זה) אני מפחדת שהוא ישתמש בזה כקלף נגדי. כמו שקרה עם דברים אחרים שספרתי לו..
אבל אני גם דואגת לו. זה נראה לי כמו טרוף כל המצב הזה. מפחדת שיזיק לעצמו. מפחדת שאולי הטרוף הזה יגרום לו להזיק לי ולילדים.
הוא רק מגרש אותי מהבית כל היום וצועק עלי שאעוף כבר. ומקלל ומנבל את הפה. שאג שאגות איומות ליד הילדים עד שהכניס אותם ללחץ.
אבל אם אעזוב הוא יזיק לעצמו כך הוא אומר שהוא החליט להרוס את עצמו עד שימות והכל אשמתי.
אני ככ מבולבלת לא יודעת מה לעשות
אנחנו גם לא גרים בארץ ולעזוב הכל ולחזור לארז זה סיפור. לא ענין של ציק צק
מה לעשות?

לנעמה היקרה,



ילדיך ואת בסכנת חיים. בעלך במצב נפשי רע מאוד, והוא מגיב בדכאון, צום, שתיית אלכוהול ובאלימות.

אני מציעה לך כי תפני מהבית את וילדיך במהירות האפשרית למקום מוגן.

למרות מצבו הנפשי הרע של בעלך הוא מבקש ממך ללכת. הוא יודע מה שהוא אומר.

תדאגי קודם כל למקום בטוח לך ולילדים. וכשתהיו בטוחים, תוכלי לעזור לו. לא במצב הנוכחי

שאת בבית מסכנת את עצמך ואת הילדים.

קודם להגן על הילדים
אחר כך עליך
ואחר כך לעזור לבעלך - ממקום שאת בטוחה

גם אם את גרה בחו"ל - מיצאי לך מקלט לנשים מוכות. יש בכל מקום בעולם מקלטים לנשים מוכות.

כנסי לפעולה לפני שיהיה מאוחר !

טלי מנדיוק