מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- לבד במערכהלילי20/02/2008
שלום לך
אני בת 34+. בהיריון ראשון. מזה כשנה בן זוגי הינו בחור לא ישראלי (ולא יהודי) ואינו מתגורר בארץ. בתחילה היינו בקשר, מאוהבים. אני נסעתי אליו (מערב אירופה), הוא בא לכאן. עם הזמן ידעתי שאני רוצה ילד וגם אמרתי לו זאת. הוא היה בעניין. היינו מתאמים את המפגשים שלנו (פעם בחודש) לימי הביוץ. וזה קרה. אני בהיריון. דא עקא שמאז ההיריון אני פשוט לא סובלת אותו. מתנהג כמו ילד ולא כמו גבר שתומך בי, כמו כן התחלתי להבין ממנו שזה פתאום לא מתאים לו, ההיריון הזה, עד שלאחרונה הוא אמר לי שהפיתרון הטוב ביותר זה הפלה. אגב, בשבועות הראשונים כשסבלתי מהקאות ובחילות הוא לא היה רגיש מספיק כדי להבין זאת וכל הזמן התבכיין לי שאני לא מספיק נותנת לו תשומת לב (לא שולחת מספיק אס,אם,אסים) (ובקושי יכולתי לנשום מרוב הקאות....). החוסר רגישות הזו מצידו הורידה לי אותו מהעיניים וכמו שאמרתי - אני לא סובלת אותו אבל אני יודעת שאני רוצה את ההיריון. אני בת 34 וחצי ואין לי כוונה להעביר את הזמן עוד.
אנחנו לא מדברים כמו פעם והוא די מתנתק ממני.
אט אט אני מבינה שאני לבד במערכה הזו של ההיריון וכנראה גם הזוגיות וזה עושה לי עצוב ולעיתים אני לא יכולה לנשום מרוב עצבות.
אני לא יודעת עדיין מה ההשלכות של המעשה שלי. מה גורלו של הילד מבחינה חוקית, מבחינת הרשויות הדתיות (האבא הרי לא יהודי) וכל זה גורם לי ללחץ. אני רואה נשים בהיריון שלהן בני זוג שעוזרים להן ואני יודעת שאני אהיה לבד...
אחותי כל הזמן שואלת אותי: מה? את רוצה להיות אם חד הורית? כאילו שזה משהו מאוד מוקצה (האמנם?)
זה היריון ראשון וכל שכן להיות לבד - מפחיד אותי. מה דעתך?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ללילי
טלי מנדיוק20/02/2008ללילי שלום רב,
מכתבך מאוד נגע לליבי.
נשמע שיש משבר וקרע במערכת הזוגיות שלך.
אני ממליצה לך מאוד (חובה!) לפנות ליעוץ וטיפול עם או בלי בן זוגך.
את / ם זקוקים לעזרה מקצועית דחופה.
בברכה,
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

