ייעוץ משפחתי

שמי מיטל, בת 28,
הוריי כבני 60 עדיין נשואים, אנחנו 4 ילדים- אחי בן 36 (נשוי + 3), אחותי בת 32 (נשואה+ 1 בדרך), אני ואחי הצעיר בן 24.
הייתי מגדירה אותנו כמשפחה קרובה, אנחנו מאוד מעורבים אחד בחיים של השני, אך לא הייתי אומרת שמאוד חמים אחד כלפי השנים.
בצעירותי זכור לי כי מעולם לא הוחסרו מאיתנו דברים- חוגים, חופשות משפחתיות, בגדים, ציוד לבי"ס.. ההורים תמיד דאגו לנו וגם כיום.
לאורך השנים אחי הגדול ואבי פיתחו חברות טובה ביניהם, אחי היוועץ עם אבי לעיתים קרובות, סמך על דעותיו והם היו מאוד קרובים.
כאן המקום לציין שאחי הוא בנאדם מאוד מחושב כלכלית, מאוד גאה, החזיק עצמו לאורך השנים באופן כמעט עצמאי, בין אם מבחינת הקריירה בה הוא מחזיק ובין אם הנכסים אשר ברשותו כיום.
לפני כשלוש שנים, לא זכורה לי הסיבה שהביא לצעד זה, אחי החליט שהוא מתנתק באופן מוחלט מהוריי, לא הסכים לענות לטלפונים, לא הגיב לסמסים, לא הסכים לפתוח את הדלת להוריי כשאלו באו לביתו ובכללי- לא הסכים לשמוע מהם בכלל. הוריי- לאורך השנים, כאבו את התנהגותו, אך לא הרפו וניסו ליצור קשר עימו לעיתים קרובות.
הטענות העיקריות שלו- שהוא לא מסכים על התנהגות הוריי באירועים מסוימים, טוען כי הוריי נמנעו מלסייע לו כלכלית- בעוד ששאר הילדים קיבלו- לטענתו- יותר ושבאופן כללי- פחות אהבו אותו.
לפני כחודשיים, בזכות עזרתה האדירה של גיסתי, אחי הסכים להפגש עם הוריי לשיחה, מה שהוביל לעוד מספר מפגשים סבורים שלצערי לא הסתיימו בטוב- לרוב בכך שאחי קם, לקח את הגליים ועזב.
הוריי כיום מודים שעשו טעויות מסוימות- ככל הורה ושלא תמיד ידעו להראות שהם שם בשבילו- רגשית וכלכלית, ואולי כי הוא תמיד הפגין חוזק, הם מוכנים ומנסים לתקן ולשפר את הקשר בינם ובין אחי- בעיקר כלכלית, מה שנראה הטריגר העיקרי.
איך שלא יהיה, שום התנהגות את ההתנהגות המשפילה שאחי מראה כלפי הוריי.
נראה שהוריי אינם מצליחים להסביר עצמם ושאחי עקשן כדי לשנות את דעותיו. אחי אוהב מאוד לדוש בעבר, לא מסוגל לשחרר דברים שהיו ולהתקדם קדימה ובאופן כללי, מסתובב בתחושת כעס, מרמור וצרות עין כלפי שאר האחים. כל זאת- ממישהו שנראה שיש לו הכל- בריאות, משפחה מקסימה, פרנסה..
הוא יוצר לעצמו מציאות מאוד עגומה- "לא נותנים לי מספיק", "לא אוהבים אותי מספיק".. גם כשאין זו האמת.. לאורך השנים הוא ניתק לא מעט חברויות עם חברי ילדות, כאשר שם בראש ובראשונה את משפחתו הגרעינית- אשתו ושלושת ילדיו, כאנשים החשובים היחידים בחייו- מה שמקובל, אבל לא מובן למה זה צריך להיעשות על חשבון כל האנשים האחרים סביבו. כל המצב גורם לחץ אדיר על הוריי ואחיי, על משפחתו שלו והתחושה היא שהוא מעביר את כולנו את שבעת מדורי הגהנום..
הייתי רוצה להיוועץ כיצד ניתן לגשת לעניין ובאיזה פורום, נראה שהדרך היחידה שתעבוד היא לקבל ייעוץ מקצועי, אפילו בדרך התערבות- משום שאחי אינו מוכן לשמוע ולא דבר על ייעוץ.

תודה מראש ושנה טובה,
מיטל