ריבים עם אמא

כדאי שתתחילי באמת להתייחס אל אמא כאל ילדה לא בוגרת - בנקודות הפחות קריטיות, השתדלי לא להישאב אוטומטית לוויכוחים הרגילים ופשוט וותרי, הבליגי והתעלמי ("כן, אמא, את צודקת"); בנקודות היותר קריטיות, הציבי בפניה גבולות באופן ברור ועקבי, מבלי להיכנס לוויכוח או להיכנע למניפולציות מצידה. בהצלחה!

בהמשך להתכתבותינו..

יש לי אח שיש לו בעיות נפשיות, הוא נפגע מכל דבר וכועס על כל מי שנמצא בסביבה שלו, הוא גר עם אמא שלי והוא מצליח לגרור אותה לאמפטיה איתו נגדי
והיא פשוט יוצאת נגדי אומרת לי שאני לא בסדר, שאני לא מבינה את המצב וכו כו..
והיא פשוט תוקפת אותי כמעט ללא הפסקה
אני מרגישה שהיא ואח שלי הפכו להיות קואליציה אחת סגורה ואני בצד ( ההורים גרושים וגם אבא שלי לא נכלל אצלהם להיפך גם הוא מטרה שמאשימים אותו בהכל )
אני מרגישה לבד וללא אמא..
אני כל כך עצובה..

אני ממליץ שתעשי מאמץ להרחיב את מערכת התמיכה הרגשית שלך מחוץ למשפחת המוצא, החל מבעלך וחברות טובות וכלה באיש מקצוע (פסיכולוג וכד'). בהצלחה!

ברגע שמתחיל ויכוח אם זה בטלפון תאמרי לה שאת מנתקת ואם זה אצלה בבית פשוט צאי אל תיגררי לויכוחים
אולי מבחינתה את זו שצריכה להתנצל כי היא המבוגרת יותר (לא הבוגרת מביניכן)