עצה אחרונה לפני הגירושים

שלום רב. אני בת עשרים וחמש ונשואה מזה שנה. יש לי תונוק מקסים בן שלושה חודשים.
אני ובעלי יחד בתור זוג כבר חמש שנים. הוא בא ממשפחה פרמיטיבית מעדות ספרד ואני אשכנזייה.
לי ולו יש עליות ומורדות כמו לכולם אבל אמא שלו לא נותנת לי לחיות. היא מוציאה את השדים שבי.
אצלו נהוג לא משנה מה ללכת עם הדעות של האמא. היא שופטת אותי בהכל וכלום לא טוב לה ולא מספיק לה. ולא זה לא תמיד היה ככה. כל משך הזוגיות שלנו היא עוד קיוותה שהוא יתחתן עם מישהי מהעדה שלו וזה לא קרה.
הוא לא רואה כמה אני אומללה ואף ציין שמוכן לוותר עלי ועל הילד בשביל שבבית שלו של ההורים יהיה שלום.
יש לציין שיש לו אח גדול שאמא שלו שידכה לו מישהי מהעדה וגם גרמה להם להתגרש וכבר כמה שנים הוא רווק. היא כאילו רוצה שהילשים שלה יהיו צמודים אליה.
אני מאוד רוצה לנסות פעם אחרונה לגרום לו להבין שיש פה שתי אופציות. או אני והילד שלנו שהוא בחר. כמו שכתטב בתנך איש יעזטב את בית אביו ואימו וידבק באישתו. או שהוא בוחר באמא שלו ואני עוזבת.
אני מחפשת את המילים הנכונות להגיע ללב שלו ולא מוצאת. זה חשוב לי לעשות ניסיון אחרון.