מותשת מהיחסים עם אימא

אימא שלי, היא אדם קשה.. וזה בלשון המעטה
אני בת 29 בת יחידה גרה עם אימא אישה בת 52 גרושה.
אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל.. חוץ מהמשפט שאני הגעתי לסוף, אני לא יודעת מה לעשות, מרגישה מותשת על סף התעלפות מהריבים והוויכוחים שיש לי איתה
אני מתה לעזוב את הבית
אבל לה אין כסף להחזיק את הבית היא צריכה לשלם את המשכנתא וזקוקה לעזרה ממני
לא שיש לי כסף מספיק לעצמי
היא עובדת בעבודה נוחה של מזכירה בשכר מינימום חצי משרה וכמנקה פעמיים בשבוע
והיא מותשת מי זה
אני עובדת בעבודה קשה משרה מלאה ולימודים
אימא שלי, - לא מרוצה ממני מכלום. אני עושה הכל לא בסדר אני לא מבינה כלום מהחיים שלי
לפעמים אני מתעוררת בבוקר והיא עומדת מעליי מחכה להגיד לי במה אני לא בסדר, אך אני לא שטפתי תצלחת, אך אני לא התקשרתי לסבתא, כל שיחה שאני עושה לה, אני אומרת היי והיא עונה בחזרה בעצבים במה אני לא בסדר
אין לה חברות אין לה בן זוג ההורים שלה גרים רחוק היא מוציא הכל אליי
נכון לעכשיו הבעיה הספציפית היא כזו - אני לא מתייחסת אליה (כל הזמן עם החבר) כשהחבר היה בא בסופהש היא הייתה אומרת שאיזה מין מערכת יחסים זאת רק לסופהש, כשהוא התחיל לבוא כל הזמן היא התחילה להתעצבן למה הוא בא כל הזמן שיתחיל לשם כל החשמל מיים אוכל, כשהוא בא הוטא מזמין אוכל! הוא אולי לא מושלם כן אבל היא החליטה שהיא לא מרוצה שחזרתי עליו שעשיתי טעות
אני עוזרת לה כל חודש ב 2000 ש"ח - זה לא מספיק היא רוצה יותר על מנת שהיא תעזוב את הניקיון
אני צריכה לעזור לה לנקות תבית (אני בקושי בבית רק בחדר שלי)
אני צריכה לבשל יותר, אך שאני מנסה לבשל משהו היא עומדת מאחרי וכל פעולה שלי היא שופטת, את לא חותכת נכון את לא שמה על האש הנכונה, כשאני אומרת לה ללכת לתת לי לעשות את זה בדרך שלי, היא לא מסכימה כי אין דבר כזה דרך שלי יש רק את הדרך שלה שזו הדרך הנכונה
היא מחטטת לי במגירות ואם היא מוצאת חשבוניות של בגדים היא מחכה שאני אחזור כדי לצעוק אלי אך קניתי חולצה או מכהס (בכסף שלי)
כשאני אומרת לה שאני לא בעלה שהיא צריכה להיען עליו וזה פייר ואני רוצה חיים משלי
היא אומרת לי שאני חוצפנית ולא מעריכה את מה שהיא עושה בשבילי
היא רוצה לדעת לאיפה אני הולכת מתי אני חוזרת עם מי למה ואך
אני בת 29!!! זה כאילו ריבים של גיל ההתבגרות המלחמה שלי לעצמאות!
היא אומרת שהחבר שלי לא מפנק אותי לא טוב בשבילי
היא נידחפת לי לחיים לכל פרט ופרט לא נותנת פרטיות
היא רוצה שאני היה כל פרט ופרט בחיים שלי מהדרך שאני מתלבשת מתנהגת מבשלת מדברת בדך שלה
אני עייפה
ניסיתי לעזוב פעם היא ביקשה שסבא שלי יתקשר אליי
הוא התקשר ואמר שהם יפסיקו לאהוב אותי עם אני העזוב אותו, הייתי בהלם
כמה שאני מסבירה לה שאני בן אדם בוגר שזכאי לדעות של עצמו, והיא בתור אימא יכולה לתת תדעה ואני מוכנה להקשיב לדעה זו, אבל זה זכותי להחליט
היא אומרת לי שלא כי זה לא החלטה הלא הנכונה אז היא תמשיך להציק לי