קונפליקט היריון שלישי

בוקר טוב,
אני בת 41 ובעלי מבוגר ממני במס' שנים. יש לנו בן ובת ובגילאי שנתיים וחמש וחצי שהגיעו אלינו אחרי עשר שנות נישואין בטיפולי הפריה. יש לציין שבתחילת הנישואין לא רציתי להכנס להיריון כי למדתי וגם כי חששתי מאוד ולצערי הרב לא הרגשתי איך שהשנים חלפו. מאז שילדתי לראשונה איבדנו כבר שלושה הורים ואמא שלי שתבדל לחיים ארוכים היא הסבתא היחידה שנשארה. היא מאוד מפנקת ולבבית אך החולי הוא חלק שבשגרה אצלה ואני כאובה מזה מאוד. יש בי פחדים ביום שהיא תלך מהעולם. עם זאת גם האחיינים שלי די גדלו אז כך יוצא שלילדים שלי אין בני דודים בגילם. כך גם מהמשפחה של בעלי. המשפחה שלי היא חמה ואוהבת והמשפחה של בעלי יותר מנוכרת ורחוקה פיזית ומנטלית.
לפני כחודש עברתי טיפול של החזרת מוקפאים שנשארו לי מהטיפול האחרון שלא צלח. ופתאום התחילו תהיות לגבי ההריון השלישי. ברור לי שהסיכוי שלי להכנס באופן טבעי הוא קטן אבל ללכת שוב הפעם לטיפולים ממש מכביד על הלב והנפש. אבל יש לי צורך גדול שתהיה לי משפחה גדולה כדי שאני אהיה מבוגרת יהיה מי שיראה אותי ובכלל אני רוצה להרגיש מוקפת יותר באנשים קרובים אליי. הלב רוצה עוד אבל ההגיון אומר שזה בלתי אפשרי בתנאים של היום - אני במשקל יתר, מחפשת קריירה ופרנסה בנרות, חסרת כוחות ואנרגיות ופחד שכבר נראה הורים מבוגרים מאוד.
חשבתי ללכת לרופא להתייעץ איתו ולראות במה כרוכים הטיפולים של ילד שלישי ולתת לעצמי קצת זמן לעשות משהו בשביל הנפש והגוף אבל הבעיה שהשעון הביולוגי מתקתק ואני מרגישה בין הפטיש לסדן. בעלי מאושר עם שני הילדים ואומר שככה האיכות תעלה על הכמות. אבל מצד שני הוא לא מתנגד לעוד ילדים רק חושש מזה שאני אכנס שוב לטיפולים.
מה דעתכם?
תודה על ההקשבה!