אנא עזרה

אני מקוה שאני כותבת את השאלה בפורום הנכון אבל אני דיי תקועה וצריכה עזרה,
התחתנתי לא מזמן, לי ולבעלי ישנה זוגיות מצוינת, באמת שאין לי תלונות, הוא מבין, רגיש, עוזר לי בית, מחמיא עם שאיפות לדאוג עבורנו לעתיד מצליח, מצחיק, משרה אוירת ביטחון ותומך, אבל יש לי בעיה שמאוד מפריעה לי,
אני גרה איתו בצפון לאחר שעברתי מירושלים, אני מאוד מאושרת פה למרות שאני חשה לעיתים את הגעגועים למשפחה שלי, אני רואה אותם פעם בחודש וז בסדר מבחינתי , גם אף פעם לא הייתי מדברת עם ההורים שלי כל יום כמו אינפוזיה כי זה גם ל אמשהו שאני צריכה.
חמתי היא אישה מאוד חמודה, מהיום שעברתי לצפון, לפני יותר משנה וגם בכל תהליך החתונה היא הייתה באמת מקסימה, דואגת, מפרגנת והכל,
הבעיה היא שהיא ממש אובססיבית לגבי הילדים שלה, היא חייבת לדעת כל יום מה הם עשו במהלך היום, אם אני נמצאת איתו היא צריכה לדעת מה אנחנו עושים , היא כל בוקר מתקשרת על הבוקר לבעלי חייבות להיות לפחות 3 שיחות ביום וכל פעם שיחות שבהן היא פשוט- חופרת.....
אני מאוד משתדלת לכבד אותה ואת בעלי כיוון שאני מודעת לכך שזכותו וזכותה להתעניין וכל עוד זה לא פוגע בזוגיות שלי זה לא אמור להפריע, אבל זה כן מפריע לי מאוד. היא גרה קרוב אלינו ונוצרים מצבים בהן היא כל הזמן מציעה לבעלי אם אני והוא לא ביחד- יאללה קפוץ אלינו או בא לאכול צהריים וזה מעצבן אותי, הייתי רוצה שבעלי ילמד קצת לשחרר ממנה זה מרגיש כאילו היא פשוט לא עוזבת. זה מגיע למצב שבעלי פשוט לא נמצא לפעמים סתם בבית לבד כי אם היא מציעה לבא הוא בא ישר ואז היא גם מביאה לו אוכל מה שגורם לתמוהנ להיראות כמו אישה שלא מבשלת או דואגת לבעלה.
השיחות האלה אליו כל הזמן כל היום בלתי נסבלות גם כשאין על מה לדבר היא חייבת לדעת כל דבר, אם היינו אצל הרופא מה אמר לו הרופא אם היינו ביום כיף איפה היינו ואיך היה, ואני שואלת את עצמי לעיתים- למה חייבים לספר כל דבר?????
אני לא יודעת איך להתמודד עם כל המצב הזה זה שוט מקשה עליי כי אני לא רוצה לומר לבעלי כלום כיון שזה יתפרש ישר שיש לי בעיה עם זה שהוא קרוב לאמא שלו וזה נשמע נוראי. מצד שני קשה לי מאוד לעשות את ההפרדה ולא לתת על זה לעצבן אותי, אני מחפשת כלים להתמודדות כי אני יודעת שזה לא מצב שאני יכולה לשנות ואני אוהבת את הקשר שלי עם בעלי מאוד. אני אודה מאודדד לעצה!!!