אחותי ואני

אחותי בת ה 30 פלוס ילד מתוק מאוד איך מפונק מאוד בן 4 שגרה באזור המרכז עובדת ועושה חייל ובעלה עצמאי ונראה שיושבים טוב יחסית.ואני אמא ש-2 מאזור ב"ש מאושרת ואוהבת מאוד את בעלי ואת ביתי ומנסה לטפל ולעזור תמיד להורים עם זה עם ריצות לרופא ניקיון הבית וכו.מהשקורה אנחנו 5 אחים שכולם נשואים פלוס ילדים וכן אני מקדישה את אחותי שהיא יותר מידי משדעת את ההורים אם זה שהיא קוראת להם לבביסיטר והם רצים אם זה להכין לה את האוכל שהיא אוהבת ואם זה לשרת אותה ולהגיש לה.
ההורים מבוגרים איך לא מתלוננים והם אומרים שהם מפחדים שאם לא יעשו מה שהיא רוצה היא לא תגיע לבקר ולא יראו את הנכד וכו
היא דורשת מכולם ומטמטמת אותנו בלעשות בשבילה דברים וכשאנחנו מבקשים מימנה היא עסוקה ולא תמיד פנויה
ולא מספיק זה היא תמיד צריכה להיות ראשונה כלומר אם היא מבקשת משהו צריך לעזוב בכל ולעזור לה..לא רק זה הבן שלה מרוב שהוא מפונק זה לפעמים מעלה את העצבים ולא יודעים איך אנחנו בתור הדודים צריכים לטפל במצב שכזה
לדוגמא כשאנחנו נפגשים לשבת ויומא שהילד שלה לא נותן לבת שלי להתקרב לאמא שלו ומתחיל לצעוק על הבת שלי ואומר זאת אמא שלי לא שלך תזוזי מימנה או לכי מפה זה לא הבית שלך..או כשהבת שלי משחקת והוא רוצה דווקא את המשחק ומתחיל לבכות בכי שסוף העולם הגיע וכמובן שאחותי מדברת עם ביתי שתיתן לו וככה הוא נרגע
בואו נגיד שאחותי חושבת שזה מצב חמוד ושהילד ממש לא בבעיה ואין מה לדבר איתה עליו.היא אומרת שבגן הגננת חולה עליו ויש לו הרבה חברים בגן
בעלי הגיע למסקנה שהוא לא רוצה להגיע להורים שלי שהיא שם כי זה לא נוח בשבילו ולא לילדה כי באמת נראה שהיא מפחדת מימנו שהוא נכנס למצב שהוא צועק ובוכה בלי סוף..מה עושים איך אפשר לפתור את זה לאחותי זה נראה שאין שום בעיה ותמי דהיא הייתה כזומה עושים?