התנתקות מהמשפחה

שלום וברכה
אנסה לתמצת את בעייתי :
אני בת 22 נשואה פלוס ילד בן שנה וחצי ותינוק בדרך
אני בת לאם חד הורית אבי נפטר שהייתי בת 10
יש לי עוד 3 אחים אח מעלי ו2 קטנים
אני בנערותי הייתי ילדה מאוד מופנמת מבחינה רגשית אני בעלת בטחון עצמי אך בבית הייתי אוהבת להיות בחדר סגורה בדברים שלי בחברות בחברים
תמיד חיפשתי אהבה בחוץ
אמא שלי נתנה לנו הכל שלא נרגיש חוסר ועד היום נותנת אך ישנה בעיה שנורא כואבת לי מבחינתה אחי הגדול הוא הגבר הוא יד ימינה הוא הכל
ומה שקורה שיש הפלייה וממש לא סמויה היא תמיד תצעקו תקלל את מי שיעז להגיד משהו על זה או לדבר עליו
אבל לי כבר נמאס לספוג הרבה הפליות במיוחד עם גיסתי היא מתייחסת אליה פי כמה וכמה יותר יפה מאלי אך לטענתה זה שקר אני מקבלת צומי ויחס ואנחנו מדברות כל יום ובאה והיא עוזרת וכו...
בקיצור אני החלטתי שדי אני לא רחצה לנפגע יותר אני נורא אוהבת את אמא שלי והייתי מאוד תלותית בה פעמיים ביום שיחה של שעה והיא היתה יודעת על כל דבר קטן בחיי
אך ככל שהקשר טוב כך הפגיעה עמוקה
נולד לאחי ילד אחרי 7 שנים וזאת עוד סיבה שהוא מסכן ושהיא עוטפת אותם ברחמים ופה זה התפוצץ שהיו כמה קטעים שנעלבתי למה בברית של הבן שלי היא לא התייחסה כמו אצלהם ועוד סיבות
אחי וגיסתי מאוד בצד של אמא שלי אחי מדבר רק עם בעלי על הנושא ונראה שהוא רק לא רוצה לגרום עצב לאמא שלי לכן הוא מנסה שנתפייס
אני גם בו כועסת וכל הטענות שיש כלפי זה שאני הייתי סנובית ולא אכפת לה מאף אחד ולא התייחסתי לגיבוי שהיא נכנסה למשפחה אבל זה שהיא לא זורמת בכלל הם לא אומרים היא מאוד תקועה ולא זורמת
לא היתה בסגנון שלי בחיים הם לא התקשרו אלי או שלחו הודעות אז למה שאני?משבת לשבת נפגשים ואני הייתי סכה ילדה בשנות העשרה
מה שיוצא שאני לא טובה לא נחמדה לא מבינה ילדותית רבה עם אמא שלי תמיד והוא הילד הטהור!!!
החלטתי להתנתק עד אתמול זה היה ממש אחרי שדיברנו וניסית שתבין אותי האל זה נגמר בעצב דמעות ועצבים שלה הבנתי שהדבר היחיד זה להתנתק רגשית לדבר פעם בשבוע להגיע פעם בחודשיים לשבת ולא כל שבת שניה ועוד עם האח והכניסה ככה זה היה במשך שנתיים תמיד ביחד !!
הדבר היחיד שכואב לי זה הנתק מאחותי הקטנה היא כה אוהבת את הילד שלי אבל אין מה לעשות אני מתנתקת ולא צריכה טובות ולא צריכה שיגידו שעוזרים לי בילד תמיד ואני לא זזה