יחסים עם הבת

שלום,
ביתי כבת 21 היא ביתי היחידה, אני גרושה בת 65, אבא ביחסים טובים. הענין הוא היחסים בינינו שהם רוויי מתחים, היא תמיד מתלוננת שאני חופרת לה גם הדיבור הוא ענייני, כשהיא יוצאת מהבית ושוכחת דבר מה, זאת אני האשמה שמוציאה אותה מהריכוז ,מדברת אלי לעיתים בזלזול, ישנו וויכוח עם אדם שלישי אני תמיד לא צודקת ואם קרה מקרה כל שהוא אני תמיד האשמה. כשאני מנסה להסביר לה ולדבר איתה היא צורחת ולא מעוניינת לשמוע את דעתי. היא מסוגלת באמצע נסיעה איתה להתפרץ עלי על דבר שלא מוצא חן בעיניה ולהגיד לי להוריד אותה מהרכב. לפעמים אינה מספרת אמת עלי לאביה ולכן אני מבקשת ממנו י לבדוק את אמיתות דבריה. לפני מספר שנים היה לה סוג של התקף של בדידות או ריב עם חברות שנמאס לה מהחיים, למחרת בבוקר היא כמה כאילו דבר לא קרה. לא נעשה כלום בזמנו כי ילדה שמחה ותלמידה טובה ומצחיקה. נכון שהייתי כבר מזמן לטפל בענין. אולי יש בי איזה פחד מאחר והיא בלתי צפויה לעשות מעשה.
אודה לכם אם תייעצוני בהקדם כיצד להתנהל מולה.
בברכה,
אור