איך עוצרים את הסבל

שלום רב אני לא יודעת מאיפה להתחיל אני אנסה. אני נשואה 10 שנים יש לי 4 ילדים ב"ה. שני בנים ושני בנות. גילאי 9 8 7 ותינוקת מקסימה בת חמישה חודשים. עד כאן הכל בסדר אלא שנראה לי שאני חיה עם מפלצת נוראה ואיומה, בעלי מסוג הבעלים שמתעללים בי נפשית, מתרגז מהר, כועס מהר, צועק מאשים אותי בכל דבר שקרה לו אבל הכי גרוע הוא שכאשר זה קורה הוא אוסף את הבגדים שלו והולך להורים שלו, בטח תצפו שההורים שלו יגידו לו תחזור יש לך ארבעה ילדים אבל ההפך הוא הנכון הם כל הזמן אומרים לו תתגרש. אציין כי אני עובדת מדינה, עובדת משרה מלאה, מגיעה לבית שיעורי בית, מערכת אמבטיות עם התינוקת ובעלי כל הזמן ישן לו את שנת היופי שלו, הוא אומנם עובד עבודה פיסית קשה אבל בזה נגמר לו החיים והוא לא מוכן לעזור בבית או לנצל זמן איכות עם הילדים ואם אני אפתח את הפה הוא כל הזמן יגיד לי את אישה קשה, את אוהבת לעשות צרות,כשהוא עוזב את הבית אני כל הזמן מתקשרת מתחנננת אליו למרות שהדם עולה לי לראש כי הוא אומר לי נתתי לך הרבה הזדמנויות את לא תשתני, במה בדיוק יש לי להשתנות, מה כבר אני לא עושה. אני יודעת שהוא לוקח או לקח כדורים נגד חרדה ודיכאון, למרות שהראשונה שהיתה צריכה לקחת את זה , זה אני. לפני שבועיים אמרתי לו שהמצב בלתי נסבל נתקעתי בלי מטרנה לילדה באמצע הלילה והוא למרות שיש לו רכב אמר לי תעשי הליכה רגלית לסופר ותקני לה, אמרתי לו שכבר התמוטטתי ושהוא ילך כי אין לי כח הוא סירב בסוף התקשרתי לגיסי והוא קנה לי למחרת רבתי איתו על השינה שלו הוא לקח את הבגדים ועזב זה כבר שבועיים שהוא לא בבית. ממש קשה לי להתמודד עם הכל לבד, ואני כל הזמן מוצאת את עצמי משפילה את עצמי ומתחננת אליו שיחזור אלי, אני לא מבינה למה אני צריכה להראות לו את זה, אני אישה חכמה ואני יודעת שזה טעות וזה בכל זאת קורה לי, מה עלי לעשות ? קשה לי מאוד, אני לבד..............