ייעוץ לגבי התנהלות המשפחה המורחבת

שלום רב,
אני ובעלי בשנות השבעים לחיינו, שלושה בנים נשואים, שמונה נכדים מגיל שנה עד 12. בעבר הלא רחוק היינו נפגשים אחת לשבועיים לארוחות שישי משותפות. לאחרונה המעטתי במפגשים אלה כי זה הפך להיות יותר ויותר קשה, ואני צריכה מספר ימים כדי להתאושש ממפגש כזה. כמובן שמידי פעם הם באים אלינו, אך לא ביחד, ושמתי לב שגם להם המפגשים האלה קשים בגלל הבלגן והרעש שעושים שמונה נכדים בדירה לא גדולה. אני מרגישה נקיפות מצפון וחשה אשמה כי נראה לי שבגללי הילדים והנכדים לא נפגשים מספיק, מצד שני כשאני כבר מזמינה את כולם אז זה לא יכול לבוא בשבת והשני לא יכול בשישי ובסוף זה מתבטל. אני כמובן משתדלת לראות את הנכדים כמה שיותר, נוסעת אליהם מידי פעם וחלקם גם גרים בקרבת מקום. אגב, אנחנו כמעט ולא מוזמנים אליהם, הם אנשים מאוד עסוקים, עובדים מאוד קשה ואני בהחלט מבינה. הם גם לא יוזמים לבד מפגשים משותפים וכל המצב מאוד מפריע לי ולא ממש יודעת מה לעשות.
אגב, יש לי שני נכדים אחים שרבים ללא הרף עד להחלפת מכות נמרצות ותוך כדי הורסים דברים בבית, חוץ מזה יש לי גם נכד אוטיסט מתוק, שמקבל התקפי זעם, וזה עוד יותר מקשה.
אשמח לעצה.