יחסים גרועים עם האם

גם אני כמוך מרגישה פגועה מאימי ומאבי. תמיד הייתי הכבשה השחורה השונה מהאחים המוצלחים שלי. הגיע הרגע בו התפוצצתי כמו הר געש וכל הדיכוי שדוכאתי במשך שנים, פרץ באגרסיביות רבה. לא הייתי מוכנה להיות יותר שק האגרוף של המשפחה שלי וזה גבה ממני מחיר כי אחי החליטו לנתק איתי קשר. ההורים החליטו כי אני מדמיינת ומשוגעת וכל מה שניסיתי (טיפול משפחתי, בעלי שהלך לשוחח איתם, מכתבים ששלחתי להם, נסיונות תיווך של קרובי משפחה, הכל היה לשוא). מבחינתם אני בודה הכל ואשמה בהכל. היום הקשר שלי איתם מאוד קר. "התגרשנו" רשמית אצל המטפלת המשפחתית והיום הדיבורים ביננו הם רק לגבי הסדרי הראיה של הילדים שלי. אין חגים, אין טלפונים, אין אירועים משפחתיים, אין כלום. אמא שלי מקווה לנס שהכל יסתדר מידי שמיים ואבא שלי נגרר אחריה. אבל!!!! אני הרווחתי את עצמי. אני כל כך מעריכה את עצמי על כך ששרדתי את הגהינום הפרטי הזה. הפכתי לאשה חזקה, עצמאית ומחושלת המכירה בערך עצמה. היום הכל קטן עלי, הכל פרופורציונלי. למדתי לקבל את החיים בשלווה, אני פחות כועסת עליהם, שחררתי אותם מהחיים שלי וסלחתי לעצמי. השלמתי עם כך שאחיי לא בקשר איתי והאמת שגם ככה הקשר בינינו היה לא משהו. ויתרתי על מערכת יחסים מרעילה עם משפתי וזכיתי במערכת יחסים נהדרת עם עצמי, בעלי, הילדים והמשפחה של בעלי. אין ואקום בחיים וכשהתפנה מקום של מערכת יחסים פתולוגית, נכנסו מערכות יחסים אחרות טובות ונכונות הרבה יותר. אני מציעה לך להמשיך בחייך. כעסים והאשמות רק יעשו אותך חולה ולא יובילו אותך לשום מקום. שחררי, אני יודעת שזה קשה כי יש נטיה להדבק להצדקה עצמית והאשמה שלהם, אך זה לא מקדם אותך לשום מקום. זה תהליך , זה יקח זמן, אך זה חיוני. אני עשיתי זאת וחיי השתפרו עד מאוד. התנתקתי מהם אך גם קצת סלחתי להם והיום אני מרחמת עליהם. את העונש שלהם הם מקבלים יום יום. המשפחה מפורקת, האחים לא מדברים אחד עם השני, אני לא בקשר וזה מחיר כבד להורים, אפילו שהם בעצמם בישלו במשך שנים את הדייסה הזאת.

שלום רב,

עניתי לשאלה זו אך אני רואה שהתשובה איננה מופיעה, יתכן בשל בעיות מיחשוב.

בכל אופן, תשובתי היא כי אם אמך היא גורם כל כך מדכא בחייך, וכל כך שלילי, ועשית את כל

הנסיונות לשינוי ללא הועיל - עצתי לך היא להתרחק מהגורם המדכא.

כמו בן אני ממליצה כי התרחקות זו תלווה ע"י איש מיקצוע.

בברכה,

טלי מנדיוק

בתור גבר מדוכא מינית, אני יכול להגיד לך שלא משנה כמה עזרה נפשית ותמיכתית הם יציעו לך , הכוונה היא רק אחת להשיג מין עם מישהי. אנחנו הגברים יכולים להריח אישה לא מסופקת (משיכתית לבעלה ו-) נפשית ופשוט להראות לה כאכפתיים ומתחשבים. בסופו של דבר גם אם נרצה וגם אם לא תמיד נשמח "לנשנש" משהו שהוא לא האישה אליה אנו רגילים. ראי זאת כאזהרה מאחד שראה כמה וכמה דברים לא נעימים, וחבל שתשרפי את מה שבנית בכל שנים האחרונות. היום בתי-משפט למשפחה לא נותנים אוטומאטית את הילדים לאמא, אלא לעיתים גם לאבא. תנסי לדמיין את בעלך מתחשב בך ואכפתי לך, הרי גם הוא בהתחלה חיזר ואהב אותך. פשוט תשחזרי נון-סטופ את הרגעים הקסומים בהם הכרתם ואת החיזורים בהתחלה, תאמיני לי שזה עוזר. מומלץ גם לבעל. ברגעים חלשים שימי את ילדייך בראש-מעייניך ותיראי איזה כח זה נותן להחזיק מעמד.